|
|
עמוד:403
עם תום השלטון העותימאבי בארץ ישראל , פסקה הארץ מלהיות מדינה מוסלמית . היה צורך על ק להחליט על המעמד החוקתי של התושבים המוסלמים בתוכה , בדומה למעמדן של העדות הדתיות האחרות שנמצאו בה , וגם להקים גופים שינהלו את הקהילה המוסלמית בארץ . הפעולות בכיוון זה כללו שני תחומים עיקריים : בתי המשפט הדתיים המוסלמיים , בתי הדין של ה י שריעה י ; ויהוואקףי , הקרנות ומוסדות הצדקה הדתיים המוסלמיים . בדצמבר 1921 הוציא הנציב העליון הבריטי פקודה להקמת מועצה מוסלמית , שתנהל את מוסדות הוואקף וענייני השריעה בארץ ישראל . בהתאם לפקודה זו צריך היה לבחור חברים ונשיא למועצה . בינואר 1922 נבחר חאגי אמין אל חוסייני לתפקיד נשיא המועצה המוסלמית העליונה ( המגיליס ) של ערביי ארץ ישראל , לכל ימי חייו , וארבעה מתומכיו נבחרו כחברים למועצה . בעקבות בחירה זו הועלו האשמות חריפות על ידי מתנגדי החוסיינים על דרך הבחירה המינויים , על הנפוטיזם ועוד . המועצה המוסלמית העליונה הייתה רבת סמכויות בהיותה ממונה על ניהול ההקדשים , מינוי שופטים ( קאדים ) בבתי הדין השרעיים ומינוי מופתים . אף על פי שהמועצה המוסלמית העליונה הייתה גוף דתי במהותו , היא נחשבה בעיני תומכיה ויריביה כאחד לגוף העומד בראש התנועה הלאומית הערבית פלסטינית . רבים מהפקידים הבכירים של ממשלת המנדט ראו באמין את נציגה המוסמך של האוכלוסייה הערבית בארץ , גם בתחומים שמבחינה רשמית לא היו בסמכותו . מקום מושבה של מועצה זו נקבע ליד אחד משערי הר הבית ; שער המג יליס . אל מול החוסיינים ותומכיהם , שענו לכינוי _המג'ליסין ( אנשי המועצה המוסלמית העליונה , ( החלה מתפתחת אופוזיציה שבראשה עמדה משפחת נשאשיבי . בנובמבר 1923 אף נתקיימה ועידת היסוד של מפלגתם שכונתה בשם _מוארידין . המאבק בין שתי קבוצות המשפחות הללו נמשך גם הלאה בתקופת המנדט הבריטי . נוסף על כך החלה קמה בצפון הארץ אופוזיציה להגמוניה הירושלמית . המאבק בין החוסיינים ותומכיהם לבין אנשי האופוזיציה הלך והחריף , כאשר האחרונים אף פונים לשלטונות הבריטיים בדרישות להוצאת תפקידים וסמכויות מידי הראשונים . בינתיים החליטו הבריטים גם על הפרדת עבר הירדן המזרחי מארץ ישראל המערבית . עובדה תכנית בנידון , אשר הוגשה בראשית 1922 לשני הצדדים , היהודים והערבים . בהצעות נאמר שעבר הירדן המזרחי יהיה כפוף אמנם לנציב העליון בירושלים , אך מחוץ לתחומי יהבית הלאומי היהודי ; לקראת סוף יוני 1922 פרסמה ממשלת בריטניה 'ספר לבך ובו פירטה את הצעותיה , ביחד עם תשובות הצדדים להצעות . צעד זה סיפק את המוסדות של חבר הלאומים , וב 24 ביולי 1923 אישרה מועצת ארגון זה את כתב המנדט , כאשר עבר הירדן המזרחי אינו כלול יותר בתחומי יהבית הלאומי היהודי , אך סמכותו של הנציב הבריטי בירושלים פרושה גם עליו . 102 ראה שמעוני ( לעיל הערה , ( 98 עמי ; 281-279 ובמפורט אצל פורת ( לעיל הערה , ( 71 עמ י . 168-158 וכן אצל קופרשמיד ( לעיל הערה , ( 100 עמי , 28-21 וראה בספר זה דיונים מפורטים של המועצה המוסלמית העליונה על ניהול מוסדות הוואקף ורכושו . 103 ראה בנידון במפורט אצל פורת ( שם , ( עמי . 195-169 גם קופרשמיד ( שם , ( עמ י 104 . 33-28 על קריעת עבר הירדן המזרחי , הספר הלבן של 1922 והתפתחות אמירות עבר הירדן בתקופת המנדט ראה : אי דן , יאמירות עבר הירדן 1946-1921 _י , פורת ושביט ( לעיל הערה , ( 10
|
|