|
|
עמוד:388
הפיתוח ( חקלאות , ייעור ושירות וטרינרי ;( ביטחון הפנים ( משטרה ובתי סוהר ;( שירותי אינפורמציה וצנזורה ; גזברות ; מחלקת הכנסות המדינה ( מם הכנסה ומכס ;( מחלקת העתיקות ; הסטטיסטיקה הממשלתית ועוד - כל אלו רוכזו במבנים קיימים בעיר שנשכרו מתושבי העיר בשכונות שונות ובמאוחר יותר גם בבית המלון הערבי המפואר , מלון יפאלאסי שנבנה בעיר ברחוב ממילא ( אגרון . ( במבני 'מגרש הרוסים התבססו מטה המשטרה , בתי המשפט , בית הסוהר המרכזי ובית החולים הממשלתי . כל אלה גרמו לכניסת גורם חדש לחיים העירוניים בירושלים . פקידי הממשל הצבאי , ולאחריו אנשי הממשל האזרחי , החלו לאכלס את העיר . ירושלים קלטה קהילה בריטית שהייתה גדולה בהרבה מהאוכלוסייה של הפקידות הטורקית בעיר בזמן השלטון העותימאני . הבריטים אף היו מעורבים בתחומי חיים רבים בעיר , הרבה יותר מאשר בכל מקום אחר בארץ . הפקידות הבריטית , החלה ליצור בירושלים מעין 'מושבה' משל עצמה . פקידים בריטים גרו בעיר יחד עם משפחותיהם , ולכן לא יכלו להסתפק במגורים בבתי מלון או בבתי זרים , כפי שחיו הטורקים בעיר . רבים מהם השתכנו במושבה הגרמנית בעמק רפאים , משם פונו התושבים הטמפלרים אשר הוגלו מהארץ בשנת 1918 כנתיני אויב . חלק מהטמפלרים חזרו ארצה בשנת , 1922 אבל רק מעטים מהם הגיעו לירושלים . כך המשיכו הבריטים לגור במושבה הגרמנית ויצרו לעצמם שם פינת חיים משלהם . אזור וה הפך למרכז התרבות הבריטית בארץ בראשית תקופת המנדט . כאן ייסדו הבריטים מועדון ספורט ( ברחוב הצפירה של היום ) וממנו פיתחו פעילות ספורטיבית בכל חלקי העיר . הם עודדו וארגנו משחקי כדורגל , ואף תמכו בהקמת קבוצות מקומיות שנגדן התחרו . עם זאת ניתן לומר שבדרך כלל לא נתערו הבריטים בחברה המקומית , לא היהודית ואף לא הערבית , גם לא בתקופת דיוננו , אף על פי שאו עדיין לא התעוררו בעיות ביטחוניות בעיר . התקיימו מסיבות ומפגשים תרבותיים שבהם השתתפו גם משפחות הפקידות המקומית הממשלתית והאנשים המשכילים האחרים שנמצאו בעיר , אך אלו היו ביסודם יחסים רשמיים בלבד . ההקמה של הרוב המכריע של הגופים הבריטיים והקליטה של גורם אוכלוסייה זה בעיר התרחשו כבר בתקופה הראשונה של השלטון הבריטי בה - תקופת שלטונו של הנציב הבריטי 40 על כל הגופים הממשלתיים הבריטיים ראה במפורט אצל ראובני ( שם ;( ראה גם ביגר ( לעיל הערה , ( 17 עמי . 186 41 סמואל ( לעיל הערה , ( 8 עמי ; 55 ביגר ( לעיל הערה , ( 20 עמי . 57 ראה גם י"א עבאדי , בינינו לבין האנגלים : _נסיון לניתוח מערכת היחסים שבין אנגלים ליהודים ובין יהודים לאנגלים , ירושלים תש"ח ; ראה גם דבריו של ארלוזורוב משנת 1928 על עמדת הפקידות הבריטית בקשר לבית הלאומי היהודי ( חי ארלוזורוב , כתבים , א , תל אביב תרצ"ד , עמי . ( 81-71 על חיי התושבים הבריטיים עצמם בירושלים ראה : יי שביט , יירושלים כבירה קולוניאלית וכמרכז של פעילות תרבותית בשנות העשרים , מגדל דוד : המוזיאון לתולדות ירושלים , ימי מגדל דוד , מלחמת התרבות הראשונה באמנות ישראל , ירושלים תשנ"ב , עמי ; 22-21 לאחרונה על חיי הבריטים בירושלים ראה _111 1997 . ת _? 11 4 1918-1948 . 510 \ ' 6 נ < 11 ו 8161 , 1111131 111 : ז _^ 10111101€ 0 < 1 \ . . ת 3 חח 49-52 . \ . 1 . § _116 ו , םי חומר איורי מעניין מתקופת המנדט הבריטי , גם על הבריטים בירושלים , ראה מי ליסק ( עורך , ( התקופות הגדולות בהיסטוריה של ארץ ישראל , ה : התאוששות בצל הבריטים , 1929 -1918 תל אביב . 1980
|
|