|
|
עמוד:384
על ההתייחסות המיוחדת של הבריטים לירושלים , גם במצב _ה'סטטוס קווי שעליו השתדלו מאוד לשמור בתקופת הממשל הצבאי . עניין נוסף שנדגיש היה רתיעתם של הבריטים מפיתוחה של ירושלים כעיר תעשייה ודאגתם בעיקר לחיזוק מפעלי מלאכה ותעשייה קלה בתוכה : תעשיית אריגים , קרמיקה §) מ _310 חז , ( 1116 תעשיית זכוכית , שטיחים , עבודות מתכת ואמנות קלה , שנקשרו לתעשיות קדומות ולחיים מסורתיים . נעשה מאמץ לפתח מוסדות מלאכה ואומנות נוספים , כמו יבצלאלי וישנלרי שכבר נמצאו בה , וכן לקדם מוסדות חברה , תרבות וחינוך כמו מכון למוזיקה , בית ספר למשפטים , מועדון שחמט , סטודיו לאמנות במצודת מגדל דוד והכנת תערוכות משותפות לאמנות יהודית ומוסלמית . נושא אחר שמצא ביטוי חזק בהשקפות האישיות של סטורס ופקידים בריטים אחרים בממשל בארץ , היה הרעיון שיש צורך לשמור על מעמדה הדתי המיוחד של ירושלים כעיר קדושה לבני שלושת הדתות המונותאיסטיות . עניין זה היה , למשל , חשוב בעיניהם מהעובדה שרוב אוכלוסייתה של ירושלים היה יהודי , והוא שהצדיק לדעתם מתן מעמד שווה לנציגי שלושת הדתות הללו במועצת העיר , בראשית תקופת השלטון הבריטי בה . עם הקמת השלטון האזרחי בארץ הועבר דגש הפעילות הבריטית בעיר להקמת מחלקות הממשל השונות . אחת המחלקות הראשונות שהוקמו בעיר הייתה מחלקת העתיקות , וזאת שוב בגלל היחס המיוחד שרחשו הבריטים , והרברט סמואל בתוכם , לנושא השמירה והחשיפה של עתיקות הארץ הקדושה . פעילות חשובה נוספת לבניינה של ירושלים שנעשתה בידי הבריטים הייתה פתיחת משרדי ' ספרי האחוזה לשירות הקהל בירושלים . משרדים אלה היו סגורים מאז הכיבוש ורק בתחילת , 1921 על פי הוראת הנציב העליון , נפתחו מחדש לשירות הציבור , דבר שאפשר רכישת קרקעות מסודרת בעיר ( ומחוצה לה ) והביא לחידוש הבנייה ברחבי ירושלים . נושא נוסף שבו החלה פעילות רבה מיד לאחר הגעתו של הרברט סמואל לארץ הוא הכנת חוק ממשלתי לבניין ערים . ב 1 בפברואר 1921 פורסמה רשמית יפקודת תכנית בניין ערים הראשונה . פקודה זו , שתאריכה המקורי הוא 14 בינואר , 1921 הסמיכה את הנציב העליון להכריז על כל אזור או מחוז כעל אזור לבניין עיר בגבולות שייקבעו ויפורסמו בעיתון הרשמי . 27 ניתן להצביע על תחומים אחרים שבהם לא היו הבריטים מוכנים לבצע כל שינוי בירושלים , בשל הסטטוס קוו שניסו לשמור בעיר . 28 וראה במפורט בנושא זה להלן ישימור ותכנון והמקורות שם . 29 פ"א אלםברג , יהמאבק על ראשות עירית ירושלים בתקופת המנדט ; אי שאלתיאל ( עורך , ( פרקים בתולדות ירושלים בזמן החדש , ספר זכרון ליעקב הרצוג , ירושלים תשמ"א , עמי 30 . 304 כללית בנושא החקר הארכאולוגי בארץ ראה בךאריה ( לעיל הערה , ( 24 גם ב , קתדרה 93 ( תשרי תש"ס , ( עמי 142-111 והמקורות שם ; באשר למחלקת העתיקות , ראה א , עמ י . 159-146 31 ביגר תשל"ו ( לעיל הערה , ( 12 עמי . 186 על גורל ספרי המקרקעין הטורקיים ראה : שי רובינשטיין , יסקר הקרקעות ואיתור ספרי המקרקעין , מאבני היסוד של המדיניות הציונית באר 7 ישראל ב 1919-1918 י , כיוונים , ( 1987 ) 36 עמי ; 178-177 הנ"ל , ברקיע הציפיות : המדיניות הקרקעית של ועד הצירים , 1918 ירושלים , 1993 עמי . 181-179 על הקמת המערכת להסדרת קרקעות בארץ ראה די גביש , קרקע ומפה , מהסדר קרקעות למפת _ארץ ישראל , , 1948-1920 ירושלים , 1991 עמי . 123-116
|
|