הקדמה: מרחבי הבדידות

עמוד:14

14 בסתיו 2004 ביקרתי בצפון-מערב ארצות הברית ובדרום-מערב קנדה . ניסיתי לחוש את רוחם של הנופים ושל האנשים שמילאו אותם בעבר . מִבחר דברים זה שוזר בתוכו חלקים זעירים מן ההיסטוריה והתרבות הגדולה של העמים שהיו ואינם עוד, אך יש בהם כדי לעורר תחושות חזקות ועמוקות בַּלב . הספר הזה הוא מחווה צנועה ל " עַם אשר היה פעם מְלֵא און ותקוות " , לכל אותם גברים, נשים וילדים ש " פעם כיסו את כל האדמות " , ל " המון הגיבורים אשר פעם מִלאו את הארץ הרחבה או אשר כיום משוטטים בחבורות מנותקות באלה מרחבי הבדידות " , לגדולתם שנשתכחה, לחוכמתם, אומץ לבם, תמימותם ונדיבותם ; למיליוני צאצאיהם האמריקנים המתקשים למצוא את זהותם האבודה ולהשיב לידיהם את זכויותיהם הטבעיות, המוסריות והחוקיות בארץ רחבת הידיים שבה " אפילו הסלעים הרובצים בהוד נאצל כאילמים מפנֵי להט השמש לאורך החופים הדוממים, רוגשים מזיכרונות אירועי עָבר . . . " . 1 1 כל הציטוטים בהקדמה הם מתוך לילה אינדיאני — נאומו של צ ' יף סיאטל , מאמריקנית : ניצה פלד, נהר ספרים, 2005 .

נהר ספרים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר