|
|
עמוד:14
14 הסוציולוגיה הישראלית לצד כל זה, התפתחה ספרות עשירה על אודות מסורות מדעיות, ולענייננו כאן — מסורות סוציולוגיות, בהקשריהן הלאומיים השונים . ספרות זו עוסקת, מטבע הדברים, בזיקה שבין הסוציולוגיה כתחום דעת אוניברסלי בכוח, ובין הצביון הפרטיקולרי שהיא עוטה בפועל במקומות ובזמנים שונים בהשפעת הסביבה וההקשר ההיסטוריים המשתנים . 3 נושא משיק אחר שמלווה את לימודי הידע והמדע הוא הסוציולוגיה של אינטלקטואלים, שמכוונת בדרך כלל ליוצרים בתחומי מדעי הרוח ומדעי החברה ולהקשרים הפוליטיים והתרבותיים של 4 הספר הזה שייך לגישות אחרונות אלה . פעילותם . כדי שלא להאריך כאן עוד בעניין זה, ולשם פשטות, נסתפק להלן בארגון שלל הזיקות בין חברה למדע החברה על פי ארבעה היבטים מוגדרים פחות או יותר, הנוצרים במפגש בין שני רצפים : רצף סביבתי — סביבת הפנים של הסוציולוגיה לעומת סביבותיה החיצוניות ; ורצף הקשרי — ההקשר האינטלקטואלי של הסוציולוגיה לעומת הקשריה החברתיים . כאשר מצליבים את שני הרצפים זה עם זה מתקבלת מטריצה של ארבע משבצות ; אלה מייצגות את התחימה ואת התיעול של הפעילות הסוציולוגית בסביבותיה ובהקשריה, כמו שמסוכם בלוח 1 להלן . 5 3 הספרות העדכנית על מסורות סוציולוגיות לאומיות כוללת את אלה : Backhouse and Fontaine 2010 b ; Calhoun 2007 ; Delanty 2006 ; Levine 1995 ; Nedeleman and Sztompka 1993 ; Patel 2009 ; Rodriguez, Boatca, and Costa 2010 . 4 לסקירות ולהפניות בנושא אינטלקטואלים ופוליטיקה ראו Jennings and Kemp - Welch Kurzman and Owens 2002 ; 1997 . למקרה הישראלי ראו זנד 2000 ; קרן 1991 . 5 מודל אופרטיבי זה למחקר 'מטא-סוציולוגי' הציע עוד בשנות השמונים ג'ורג' ריצר, ואני השתמשתי בו במחקריי מספרי הראשון בנושא ואילך ( 1980 Ritzer ) .
|
|