|
|
עמוד:13
31מבוא : נושא, גישה ומבנה בהמשך הוויכוח האפיסטמולוגי התפתח תחום מסועף של מחקר חברתי של המדע ( Social Studies of Science ; Sociology of Scientific Knowledge ועוד ) , ובתוך כך התפתחו גישות רלטיוויסטיות באנגליה ( כמו 'התכנית החזקה' בסוציולוגיה של המדע ; דיוויד בלור [ Bloor ] , בארי בארנס [ Barnes ] ואחרים ) ובצרפת ( הפרספקטיביזם הניטשיאני בגרסאות פוסט-סטרוקטורליסטיות, כגון בעבודתו של מישל פוקו ] Foucault ] ; ותיאוריית האקטור-נטוורק — Actor - Network Theory של ברונו לאטור ] Latour ] ומישל קאלון ] Callon ] ) . בשנות התשעים נקשרו לימודי המדע עם סוגיות של סביבה, רפואה וטכנולוגיה ועם לימודי תנועות חברתיות, אקטיביזם מדעי ו'מלחמות מדע' ( 1997 Bucchi 2004 ; Delanty 2003 ; Hess ) . * העיגון של הסוציולוגיה עצמה ברשת הסבוכה של אינטרסים חומריים וגישות זהותיות כבר אינו יכול להיות מוטל בספק . הבחינה העצמית של הסוציולוגיה נעשתה זה מכבר 'צל' קבוע שנלווה לעשייה הסוציולוגית השוטפת, וגדולי ההוגים בתחום תרמו לדיונים אלה והטביעו את חותמם . די אם נזכיר פה שתי תרומות כאלה מן העשורים האחרונים : הסוציולוגיה הרפלקסיבית, מבית היוצר של פייר בורדייה ( 1992 Bourdieu 2000 ; Bourdieu and Wacquant ) והסוציולוגיה האמנציפטורית, מבית היוצר של יורגן הברמאס ( הברמאס 1976 ; Habermas 2018 1988, ) בדיונים אלה מוצגים בדרך כלל תיקונים או חלופות לתפיסת המדע הפוזיטיביסטית, המדגישים את המשוקעות החברתית והתרבותית של המדעים, את המבנה החברתי של מוסדות הידע, את הדפוסים ההרמנויטיים ( הפרשניים ) או הקונסטרוקטיביסטיים ( ההבנייתיים ) של הפעילות המדעית וכיוצא באלה ( ראו למשל 1987 Dallmayr and McCarthy 1977 ; Delanty 2003 ; Manicas ) . לא מכבר הציע מייקל בוראווי, כאשר כיהן כנשיא האגודה הסוציולוגית האמריקנית, מבט מכליל על הגישות הקיימות לסוציולוגיה, ואף הציע להשכין 'שלום פרגמטי' ביניהן . הוא הבחין בין ארבע גישות עיקריות : סוציולוגיה פרופסיונלית, סוציולוגיה ביקורתית, סוציולוגיה יישומית וסוציולוגיה ציבורית — והעלה על נס את הסוציולוגיה הציבורית . הסוציולוגיה הפרופסיונלית, הפוזיטיביסטית, פועלת כמדע טבע אמפירי, ומחקריה מיועדים לעיני עמיתים באקדמיה ; גם הסוציולוגיה הביקורתית מיועדת לעמיתים אינטלקטואלים, אך בוחנת בעין ספקנית את הנחות היסוד של הסוציולוגיה המקצועית ; הסוציולוגיה היישומית מגישה ייעוץ מקצועי למקבלי החלטות מוסדיים ; ולבסוף, הסוציולוגיה הציבורית מושתתת על מפגש ומעורבות בין סוציולוגים ובין קבוצות חברתיות ועל למידה הדדית ביניהם ( 2009 Burawoy 2005 ; Jeffries ) .
|
|