גישה: סוציולוגיה של הסוציולוגיה

עמוד:12

12 הסוציולוגיה הישראלית הדיון על אודות הזיקות שבין הרעיון הסוציולוגי ובין ההקשר החברתי התלהט בשלהי שנות השישים, ובראש ובראשונה בארצות הברית . הסוציולוגיה הפונקציונליסטית של המדע דגלה באובייקטיביזם מדעי ( ב'הקשר הצידוק', גם אם לאו דווקא ב'הקשר הגילוי' ; מרטון 1971 ) . לעומת זאת, התפתח רדיקליזם אפיסטמולוגי, בעיקר בקרב חוקרים וחוקרות מרקסיסטיות, פמיניסטיות ושחורות ( 2012 Collins ) , וכן, בשלב שלאחר מכן, בחברות פוסט-קולוניאליות, 'מזרחיות' ו'דרומיות' למיניהן ( Connell 2007 ; Patel 2009 ; Rodriguez, Boatca, and Costa 2010 וראו בפרק 4 להלן ) . המכנה המשותף של גישות אלה הוא הטיעון כי המיקום החברתי מגדיר ומעצב את הידע הסוציולוגי ( ואידאות בכלל ) . לפיכך נערך מטעמן פירוק ( דקונסטרוקציה ) של ההיסטוריה של מערכות הידע המערביות, בטענה שהן בורגניות, גבריות, לבנות ואירו-צנטריות . הועלה אף הטיעון כי הרלטיוויזם הסוציולוגי, ה'חלש' כביכול מבחינה מדעית, מבטא דווקא 'חוזק' אמפירי ( הארדינג 2007 ; ינאי 2007 ) . חיבור שהטביע חותם בל יימחה על תחום ההיסטוריה של המדע, ובכלל זה של הסוציולוגיה, הוא כמובן ספרו של תומס קון, שכבר הזכרנו למעלה, המבנה של מהפכות מדעיות ( 1977 [ 1962 ] ) . קון טבע את המונח 'פרדיגמה מדעית', המציין מסגרת כוללת שמאפשרת ואף גודרת את התפיסה המדעית ואת המונח 'מהפכה פרדיגמטית', המציין את השבר ההכרתי וההתנהגותי הכרוך בשינוי תמונת עולם דומיננטית והחלפתה באחרת . בכך הוא ביצע היסטוריזציה וסוציולוגיזציה של הידע המדעי . תובנה זו יושמה כמובן גם במדעי החברה, והדבר בא לביטוי בדיונים חוזרים ונשנים על טיבם ולפרסום חיבורים בכותרות כמו A Sociology of Sociology ( סוציולוגיה של סוציולוגיה, 1972 The Sociology of Sociology , ) Friedrichs ( הסוציולוגיה של הסוציולוגיה, 1972 Reynolds and Reynolds ) או דומות לה, כמו Science of Science and Reflexivity ( המדע של המדע ורפלקסיביות, 2000 Bourdieu ) . שני ציוני דרך בביקורת הגישות המדעניות הדומיננטיות בסוציולוגיה הם ספרו של צ'רלס רייט מילס The Sociological Imagination ( הדמיון הסוציולוגי, 1959 ) , שהוא ביקר בו בחריפות הן את 'האמפיריציזם האבסטרקטי' והן את 'התיאוריה הגראנדיוזית' ; וספרו של אלווין גולדנר The Coming Crisis of Westren Sociology ( בואו הצפוי של משבר הסוציולוגיה המערבית, 1970 ) , שהוא חשף בו את הנחות המוצא הנסתרות השמרניות של הפונקציונליזם האמריקני . בתחום כתיבת ההיסטוריה ראוי לציין את ספרו ההיסטוריוגרפי של היידן וייט ( White ) — Metahistory : The Historical Imagination in Nineteenth Century Europe ( מטא-היסטוריה : הדמיון ההיסטורי באירופה במאה התשע-עשרה, 1973 ) וחיבורים אחרים שלו שהנחילו את הגישה הנרטיבית להיסטוריה ( וינריב 1985 ; 1988 Novick ; ובפרק 4 להלן ) .

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר