|
|
עמוד:11
11מבוא : נושא, גישה ומבנה דייה כדי לאפשר ברֵירות ודגשים שונים ומכיוון שגם לפרדיגמה או לשדה יש פנים רבים, מזומנות לסוציולוגיה זוויות ראייה שונות, והמחשבה הסוציולוגית מניבה תוצאות מגוונות, ולא אחת אף מנוגדות . * לדיון בזיקות שבין הרעיון הסוציולוגי ובין ההקשר החברתי יש היסטוריה ממושכת ומורכבת, גם אם נתחום אותו למאה ה- 20 בלבד . ניהלו אותו בעיקר הוגים יוצאי סביבת התרבות הגרמנית משנות העשרים עד שנות השישים של של אותה מאה, והוא נסב אז על הזיקות שבין מדע לאידיאולוגיה . נקודת המוצא הייתה האפיסטמולוגיה של קרל מרקס, שכרכה את ההכרה ואת הידיעה באינטרסים מעמדיים ( לסקירה ראו 116 - 97 : 1987 Aronowitz 1988 ; Manicas ) . קרל מאנהיים ביסס על כך, בספרו הנודע Ideology and Utopia ( אידיאולוגיה ואוטופיה ) , סוציולוגיה חדשה של תרבות וידע, אשר דחקה את המעמדות ממוקד הדיון והציבה במקומם את שכבת האינטלקטואלים דווקא, האמונים מכוח הכשרתם על ראיית מציאות מגוונת ומכילה ( ] 1929 ] 1936 Mannheim ) . תאודור אדורנו ( Adorno ) ומקס הורקהיימר ( Horkheimer ) , ראשי 'אסכולת פרנקפורט', התנצחו אִתו ( אדורנו 1976 ; הורקהיימר [ 1937 ] 1993 ) , אבל בסופו של דבר התרחקו גם הם מן המוקד המעמדי המובהק וראו בהתפתחות הידע המדעי ענף של רציונליות דכאנית מעין אבולוציונית ( 2014 Volker and Stehr ) . מובן שהדיונים על הסוציולוגיה ( ועל ההיסטוריה ) השתלבו עם מחלוקות מקבילות בתחום הפילוסופיה של המדע והידע, בעיקר בין עמדות פוזיטיביסטיות 1 ידועים בעניין זה פולמוסים שונים שקרל פופר ובין עמדות רלטיוויסטיות . ( 1994 - 1902 Popper, ) היה מעורב בהם, הן נגד גישת 'החוג הווינאי', הפוזיטיביסטי- אנליטי ( על כך ראו נבו 2009 ) , והן נגד ה'היסטוריציזם', ההגליאני-מרקסי ( פופר ,1993 ,2003 2009 ) . 2 אייקונית בהקשר זה התהפוכה העצמית שהתנסה בה הפילוסוף לודוויג ויטגנשטיין ( 1951 - 1889 Wittgenstein, ) , אשר התבטאה בניגוד הקוטבי בין חיבורו המוקדם, הפוזיטיביסטי לעילא, מאמר לוגי-פילוסופי ( ] 1921 ] 1994 ) ובין חיבורו המאוחר ( שפורסם לאחר מותו ) , הרלטיווסטי לעילא, חקירות פילוסופיות ( ] 1952 ] 1995 ) . 1 בדיונים על מהות הידע, פוזיטיביזם היא עמדה שמבקשת להסתמך על מסד עובדתי נתון ; ורלטיוויזם היא עמדה שנותנת את הדעת ליחסיות של נקודות ראות שונות . 2 בהמשך להערה 1 למעלה בדיונים על מהות הידע, עמדה אנליטית היא כזו שמייחסת לשפה ייצוג ישיר של נתונים ; והיסטוריציזם היא עמדה שנותנת את הדעת להיסטוריות של התרבות, ובכלל זה השפה . לסקירה היסטורית-פילוסופית של מדעי החברה ראו 1987 Manicas .
|
|