|
|
עמוד:12
12 | החינוך הקיבוצי יונה פריטל במאמרה מחלקות החינוך בעין סערת השינוי סוקרת את מכלול השינויים שהתחוללו בשדה החינוך הקיבוצי בשנים 1992 – 2003 ואת הניסיון של מחלקות החינוך לתת מענה חינוכי הולם לחברה שחלים בה תהליכים מואצים של משבר ושינוי . המשבר הוליד חוסר אמון הולך וגובר במוסדות התנועה הקיבוצית, והניסיון לתת מענה חינוכי רלוונטי לחברה שנקלעה למצב של אנומיה חברתית, הכניס את מחלקות החינוך למצב מורכב וטעון . פריטל וחבריה למחלקת החינוך נאלצו לנתב דרך חינוכית ובתוך כך מצאו את עצמן כלואות בין ״פטיש הצמצומים״ של התנועה ל״סדן המצוקה״ של מערכות החינוך הקיבוציות . גבי אסם נכנסה לתפקידה כאשר התנועה הקיבוצית הצליחה לשרוד את עוצמת המשבר הכלכלי - חברתי - דמוגרפי של סוף המאה העשרים וראשית המאה העשרים ואחת . במאמרה החינוך הקיבוצי : מסע אישי ותנועתי היא מתארת את המעבר ממחלקת חינוך לאגף חינוך ואת הניסיון לנתב דרך בין ארבעה מוקדי השפעה בעיצוב האקלים החינוכי הקיבוצי : הקיבוץ היחיד, המועצה האזורית, התנועה הקיבוצית והמדינה . בתקופת כהונתה של אסם נעשה ניסיון לחדד את ערכי היסוד המנחים את הפעילות החינוכית בקיבוץ, ובמאמר היא מנסה לבחון מה רלוונטי ומה השתנה בשמונת עקרונות היסוד של החינוך המשותף . אברהם פרנק במאמרו החינוך הקיבוצי והמערכת הכללית : מה רלוונטי ? מבצע שני מהלכים מקבילים : הוא בוחן כיצד מנהלי בתי ספר קיבוציים תופסים את משמעות המושג ״חינוך קיבוצי״ וכיצד, אם בכלל, הם מבקשים להנכיחו בבית הספר שהם מנהלים . בד בבד הוא בוחן אם התנועה הקיבוצית יכולה או רוצה לשמש כיום כחלוץ המתווה דרך חינוכית חדשה ורלוונטית לחברה הישראלית . פרנק מציג את השינויים שעברו הקיבוצים בכלל והחינוך הקיבוצי בפרט ומתאר את תרומת הקיבוץ בעבר לשדה החינוך הכללי . הוא מכיר ביכולתה ובכוחה של התנועה הקיבוצית להיות גורם משפיע, אך חש שכיום אין רצון או נכונות לחולל מהלך כזה ברמה התנועתית . השפעת החינוך הקיבוצי על השיח החינוכי בארץ מגיעה בעיקר ״מלמטה״, משמע מאותם בתי ספר קיבוציים שפיתחו מודלים חינוכיים ייחודיים ומשמשים כיום כ״מרכזי הפצה״ למודלים אלה . מאמרה של אסתר יוגב, מעגל החיים של ההיפר - אידאולוגיה : הכשרת המחנכים הקיבוצית במבחן הזמן, מציג נקודת מבט נוספת בכל הנוגע לדיאלוג שבין עיצוב החינוך הקיבוצי בתוך חצר המשק ובין היות החינוך הקיבוצי סדן לעיצוב החינוך הכללי . יוגב מנתחת את התפתחותם ואת מאפייני היסוד של שני הסמינרים הקיבוציים להכשרת מורים ובוחנת את המתח ואת המינון הראוי שבין השתלבות במרחב האקדמי ובין שימור הייחודיות של הכשרת המורים ברוח החינוך הקיבוצי . הניתוח של יוגב מראה כיצד בה - בעת מתקיימות מגמות סותרות : מצד אחד התנועה
|
|