|
|
עמוד:12
12 קציעה עלון ורטהיים לשירה מטעם אוניברסיטת בר-אילן . מאמרו של ליפסקר נפתח במילים אלו : "למן התחלותיה משכה שירת משה סרטל את תשומת ליבה של הביקורת . חרף היותו משורר בלתי משויך לחבורה ספרותית, או לחוג משתתפים בכתב עת בעל השפעה, לא קופחה שירת סרטל – יתירה מזאת – בהסתכלות לאחור אפשר לומר כי זכתה להכרה בייחודה למן הופעת קובץ השירים הראשון מי שנטל ( 1967 ) ועד לאחרון, לפי שעה, הנה האש ( 1994 ) " . 4 למרות דבריו של ליפסקר, השתכחותה של שירת סרטל מלב מעידה כמאה עדים על חשיבותן של אותן חבורות ספרותיות או "חוג משתתפים בכתב עת בעל השפעה", ואולי יותר מכל, על הפוליטיקה האתנית של הטעם הספרותי, על דרכי הפעולה של מנגנוני ההשכחה וההעלמה מן המרחב הציבורי והפואטי 5 . הנה, גם הוצאה של שמונה ספרי שירה וארבעה פרסים אין בה כדי לייצר את אותה נוכחות שוקקת שזוכים לה משוררים אחרים, שחלקם אינם כבר בין החיים וחלקם לא פרסמו זה למעלה מעשרים שנה . מענה מכאני על רפרטואר ידוע של פרמטרים אין בו כדי להעיד על התקבלות אמיתית . ציטוטים אינסופיים, הלחנות, ערבי הוקרה ושלל מופעים במרחב התרבות הישראלית הם המותירים שירה ומשורר בלב ההגמוניה . בהמשך דבריו כותב ליפסקר : "היסוד המזרחי הנקשר תדיר לכתיבתו של סרטל אין בו היבט אתני-עדתי, כדרך שאולי הביקורת השבלונית נוטה ליחס לשירה זו, אלא דווקא צד אוניברסאלי – יסוד של מזרחיות במובן שתרבות המערב תפשה כמרכיב אחד בכלל יסודות התרבות שלה בתחנותיה ההיסטוריות : ההלניסטית, הרומנית והביזנטית . בלא התייחסות לדיאלוג של סרטל עם צד זה של אפוס התרבות המערבית הים תיכונית, לא ניתן לתאר את האספקט הדרמטי של שירתו 4 יש לשים לב למשפט הטעון : "לא קופחה שירת סרטל", בו בוחר ליפסקר לפתוח את מאמרו . ליפסקר מנהל למעשה דו-שיח סמוי עם הטענה הידועה בדבר הדרתם של יוצרים מזרחים . שימו לב למילת הקוד הטעונה "קופחו" . הדברים נכתבו ב- ,1995 בטרם נעשו מחקרים תחת הפרספקטיבה הפוסט-קולוניאלית והאתנית, בטרם נוסדה הקשת הדמוקרטית המזרחית ובטרם מצא לו השיח המזרחי המשגה תיאורטית ראויה, ובכל זאת חש ליפסקר צורך להדוף כל ביקורת . קשה לדמיין פתיחה דומה של מאמר אקדמי העוסק במשורר / ת אשכנזי / ת, גם כזה שלא היה שייך ל"חבורות וכתבי עת" . כך מבצע ליפסקר למעשה את מה שקרוי "כינון-תוך-מחיקה" . ראה : גזענות בישראל , עורכים : יהודה שנהב, יוסי יונה, ואן ליר והקיבוץ המאוחד . 5 כדוגמא פרדיגמטית להשתכחותו ניתן לציין את העובדה כי שתי נשים מרכזיות בשדה השירה, עימן שוחחתי על שירת סרטל, חביבה פדיה ולילך לחמן, לא הכירו את שירתו .
|
|