|
|
עמוד:13
13 יופי גדול, פואטיקה קבלית מהופכת ותיאולוגיה פוליטית רדיקלית הבנויה על קונפליקט שבין מערביות מודרנית ומזרחיות קדם-אירופאית" . 6 גם בלא להתייחס לתוכן דבריו הפרובלמטיים של ליפסקר, קשה לדעת לאיזה יסוד מזרחי נקשרה שירתו של סרטל, ולאיזו "ביקורת שבלונית" הוא מתייחס . בכל שנות יצירתו, לא נכתבה ולו רשימת ביקורת אחת על שירתו מפרספקטיבה מזרחית ( אם כי עתה יש בכוונתי לעשות זאת ) . להלן קטע מראיון שנערך עם סרטל בגיליון הראשון של כתב העת "אפיריון", כתב עת שנוסד ביוזמתו ובעריכתו של ארז ביטון : "ש : אתה לא מקבל את המושג משורר עדתי ? ת : מה זה משורר עדתי ? עגנון לא סופר עדתי ? איך אפשר בלי להתייחס אל המוצא ? משורר שאינו מתייחס אל המוצא הוא לא יוצר . אפשר לכתוב היום מנקודת מוצא של תרבות האפס שלנו ? זה שחשבנו שרק שירה מסוג מסוים צריכה להיות השירה של ישראל כיום זו הטעות הגדולה כי לא הייתה שירה אחרת במדינה . " 7 טענתי היא, אם כן, כי המודוס המזרחי מהווה פרספקטיבה פורייה לקריאת השירה של סרטל, וכי למעשה אין להבין את שירתו בלא התייחסות לאופציה הלעומתית המגולמת בה – אופציה אתנית, לשונית, ותיאולוגית-פוליטית – שנחשבה בלתי קבילה במרחב הישראלי ההגמוני . שירת סרטל מהווה התפרצות של שפה, של לשון מראות, של סימנים ארכאיים הידועים משכבר הימים, אך נותרו במחשכים, סגורים ומסוגרים בלימודי התלמוד והקבלה . שירתו מזכירה לנו את ששכחנו, מעוררת את רבדיה העלומים של השפה, ומעלה מן הבאר העמוקה את רבדי הרבדים העשירים של העברית, הקמים לתחייה בכוח המבע השירי העז . השבר החד, שנדמה כי התחולל בין העברית כלשון הקודש לבין העברית כלשון הלאומית, מאוחה כאן בתפרים חזקים . מכלול תרבותי רדום הופך לפתע לחי עד מאוד . 8 דבריו המפורסמים של גרשום שלום, כי "אלוהים לא יוותר אילם בשפה שבה השביעו אותו אלפי פעמים" 9 עולים בזיכרוננו כמו 6 "טס של זהב מלא עפר" ( על שירת משה סרטל ) . צפון , כרך 4 ( 1996 / 1995 ) , עמ' 152 - 135 . עמוד 146 . 7 אפיריון , עורך : ארז ביטון, גיליון מספר 1 . 8 ראו בהקשר זה את לשונו של אדף המאוחר למשל, בניגוד לשפת הסלנג והפואטיקה הפשוטה של אהרון אלמוג וברכה סרי . 9 מכאן , גליון יד, כוח משיחי חלש, עורכת : חנה סוקר שווגר, עמוד 329 .
|
|