|
|
עמוד:14
14 סיפור אוטוביוגרפי שמפורק לפרקים קצרים, כתבת : "אני מנסה להתחקות על עקבותיו של אבא, לגעת באותו חלק בי שמעולם לא היה לו קורא" . זה משפט מאד אישי, ומיד אחריו את כותבת : "בוויקיפדיה כתוב . . . " זאת אומרת, הלכת למקום פומבי . נורית ניטרלי, אובייקטיבי . ענת ומצטטת עובדות : "ישראל זרח גרטלר, נולד ב 1909 ב . . . פולין . . . בהיותו בן 16 הצטרף לתנועת הנוער ועלה לארץ . . . פרסם ספרים" . נורית כן . זה רצף של פרקים, שכולם מנסים לעסוק בדברים שקשה לי לכתוב עליהם . בדברים שאני לא יכולה למצות אותם . אז זה ניסיון להביא את המתחת לשפה . כמו שהרצפה מתנדנדת, אז מה יש מתחת ? כי כתוב שם על השפה ועל הורינו, על היותנו כולנו מהגרים מבלי שהגדרנו את עצמנו ככה . מהגרים לעברית החדשה, הישנה . הכתיבה שלי היא לא מודעת . כלומר, כי זה לא בדיוק נכון, כי במישור מסוים היא מודעת . אבל במישור של מתחת לשפה, מה השפה גוררת איתה, זה לא מודע . ענת ואת ממשיכה וכותבת על דור הסופרים שאבא שלך השתייך אליו : "הם כתבו בשפה שלא הייתה שפת אימם, בשפה שהייתה פרי דמיון על מציאות שטרם התהוותה" . נורית נכון . המציאות הישראלית הרי התהוותה תוך כדי הכתיבה, וגם זה לא היה נוף מולדתם . הם לא הכירו את הצמחייה, הם לא הכירו את הציפורים, הם לא הבינו את התהליכים . רק עכשיו אנחנו או מבינים או רואים או מתחרטים אבל אז לא יכלו להבין את זה . ענת אז מה שהם עשו גם את עושה באיזשהו אופן, למרות שאת בת
|
|