|
|
עמוד:12
12 | האם את צוכה או בוחקת בספרות נשים משמש ההומור אמצעי לקרב את הקוראים לתפיסות עולם הקוראות לשוויון במעמד האישה . על פי תיאוריית העליונות, נחיתות הנשים כקבוצה חברתית הייתה אמורה לגרום להן להשתמש בהומור כדי להשפיל את הגברים ולהתגבר על נחיתותן . אולם השימוש בהומור על ידי נשים נקלע בתווך בין היחס הסלחני שמגלים כלפי קבוצה נחותה לבין חוסר הלגיטימציה שהיה ( ועודנו ) כלפי שימוש חופשי בהומור על ידי נשים . אמילי טות' ( Toth ) סבורה שנשים אינן משתמשות בהומור כדי ללעוג על מה שלא ניתן לשנותו, כמו מגבלות חברתיות או הופעה פיזית חיצונית . לדבריה, הומור נשי שומר על הכלל של הומור אנושי ( The humane humor rule ) , הוא תוקף וחותר תחת שיקולים מחושבים של בני אדם הנושאים אופי שלילי, כמו צביעות, העמדת פנים או התנהלות קונפורמיסטית ( 783 : 1981 , Toth ) . הומור נשי מנסה לפרוק מעליו את השליטה הגברית ואילו הומור גברי מבקש להרוג כל כוח שלטוני העומד מולו או מאיים עליו . מבחינה זו, ההומור הנשי משמש בעיקר כפונקציה של שחרור, שמטרתו שינוי הסטטוס-קוו ביחסי הכוח שבין גברים ונשים, ואולי אף יותר מכך — ביטול החלוקה הבינארית שבין המינים . ביצירה בעלת אפקטים קומיים הקורא והכותב שותפים בדרך כלל למערכת הערכים שבמסגרתה פועלות הדמויות, או לפחות הדמות הראשית . התנהגות בלתי הולמת של גיבורה נשית היא לבו של ההומור בכתיבה נשית, והאפקט הקומי מושג כאשר היא חורגת בצורה מפתיעה, שסיבתה אינה ברורה, מסביבתה וממערכת הערכים המקובלת עליה . ההומור אינו פועל נגד הקשר אישה- קוראת-גיבור, אלא נגד התפיסה המנסה לקבוע גבולות להתנהגות מקובלת המותירה את האישה מחוץ לטקסט . למעשה, כותבת נשית קורצת ורומזת לקוראים, במעין סימן מוסכם לאלו שמבינים, כי כניעה גלויה לעין של הגיבורה אינה שוללת את המרידה האינסטינקטיבית שלה . מערכת הערכים המשותפת לקורא / ת ולגיבורה נמצאת כתוצאה מכך בשליטה ( 60 - 54 : 1994 , Barreca ) . תפיסה זו של ההומור הנשי מעלה את שאלת יחסי הכוח הנוצרים במהלך תהליך הקריאה . לדעת אורלי לובין, טקסט נשי הוא בעל כוח מניפולטיבי, שכן הוא מאפשר גם כתיבה חתרנית . הקריאה המאמצת נקודת מוצא זו תצביע על חוסר יציבות בטקסט ותאפשר קריאה אלטרנטיבית, אשר תחשוף את המנגנון המלאכותי של נורמות הטקסט ( לובין, 2003 : 63 - 83 ) .
|
|