|
|
עמוד:8
8 הקדמה אידיאולוגיה ותפיסה תרבותית ולשונית בעלת מעמד עצמאי בנוף השירה הישראלית - משותפת ליוצרים וחוקרים רבים . במאמר שכותרתו “שלושים שנה להופעת מנחה מרוקאית" כתב מואיז בן הראש : “אמנם מדובר במשורר לא פורה במיוחד, אך קשה מאוד להתעלם מהשפעתו על שירת סמי שלום שטרית, אמירה הס, שמעון שלוש, שלי אלקיים, ועד לימינו אנו, על מתי שמואלוף . השפעה שנפרסת כולה באנתולוגיה מאה שנים מאה יוצרים שיצאה בבימת קדם לספרות והכוללת שישים משוררים, רובם משוררים שהחלו לכתוב בשלושים השנים האחרונות . תיקצר היריעה מלמנות את כל המשוררים שהושפעו מהשירים של ארז ביטון" ( האתר של מואיז בן הראש, 2006 . 6 . 14 ) . ואילו לדידו של המשורר אלמוג בהר סמכותו של ביטון ונוכחותו נתפסים כחוליית חיבור שמאפשרת את רציפות התודעה והמסורת המזרחית : “מָה זֶה לִהְיוֹת אוֹתֶנְטִי", שואל בהר, כפי שביטון שאל בשירו “תקציר שיחה", ותשובתו : “לִכְתֹּב שִׁירִים עַל אֶרֶז בִּטוֹן / וּלְקַוּוֹת שֶׁיּוֹם אֶחָד אֲנִי אָרוּץ בְּאֶמְצַע דִּיזֶנְגּוֹף וְאֶצְעַק : / אַנַא מִן בַּגְדַאד, אַנַא מִן בַּגְדַאד" ( “לארז ביטון, שיר בשני חלקים" ) . גם הקדשת חוברת שלמה של כתב העת הכיוון מזרח מספר 12 ( 2006 ) לשירתו של ביטון, הכוללת עמדות מחקריות ואישיות ביחס אליה, המחישה את מעמדה בקרב קהל הקוראים והכותבים המזרחי, וכמו כן את הצורך של היוצרים עצמם להגדיר את הכתיבה המזרחית במונחים של מסורת שנוצקה על ידי דמות של אב מכונן, כפי שבהיסטוריוגרפיה של הספרות העברית תוארה שירתו של ביאליק כמחוללת לא רק את פואטיקת דור התחייה של ראשית המאה ה - 20 אלא אף את השירה העברית החדשה . ספר המחקרים כולל תשעה מאמרים : יוחאי אופנהיימר במאמרו "אָנָּא מֶן אֶלְמַגְרַבּ - גלותיות בשירת ארז ביטון" מתאר את שירתו של ביטון כהתמודדות עם הזיכרון התרבותי,
|
|