פתח דבר

עמוד:13

פתח דבר 13 ישראל, ר' משה חגיז, הגאון מווילנה, החתם סופר ורבים אחרים . תיאור הדמויות מתבצע באמצעות טקסט וקונטקסט, וכך הן פותחות אשנב לתיקופן ולתהליכים התאולוגיים המורכבים שקדמו לניסוח הרעיוני של העמדה האורתודוקסית במדגמיה, תהליכים הקודמים והחוברים לכל התארגנות חברתית העתידה להתבסס עליהם ומאפשרים אותה . מהר"ל מפראג חלק מרכזי בספר מוקדש למשנתו של מהר"ל מפראג על יסודותיה, הקשריה והשלכותיה התאולוגיות וההיסטוריות . זוהי תאולוגיה מרוכזת וגבישית שהינה שיקוף של תקופה והלכי רוח בעולם היהודי באירופה, של ארגון מודרני חדש של מכלול מגמות תאולוגיות ומשפטיות שרווחו בו בשלהי ימי הביניים, וצומת מרכזית להבנתה של התאולוגיה היהודית המודרנית מאז ועד ימינו . בהקשרי הפולמוס, מחשבת מהר"ל מבטאת טרנספורמציה רבת משמעות של הפולמוס היהודי – נוצרי עם ראשית העת החדשה . בכתביו של מהר"ל מעובדת תפישת הנוצרים את היהדות התלמודית, על ביטוייה המודרניים המוקדמים ברפורמציה הקתולית והפרוטסטנטית ובמחשבת ההומניזם, אל תוך המבנים התאולוגיים שביסוד השיטה . זאת לא כעמדה פולמוסית ישירה אלא כתשתית תאולוגית מבנית אשר איננה שוללת את הטיעונים הנוצריים כשלעצמם, אלא מעניקה, תחת זאת, להנחות המוצא שביסודם משמעות חדשה . מהר"ל פיתח מערכת מושגים שיטתית ומקורית וביסודה העמדת המצב היהודי, ברמתו המטאפיזית, הקיומית והמשפטית כגורם זר, בלתי אינטגרטיבי ובלתי טבעי, הניצב מנגד לתנאי הקיום הנורמליים של שאר הקיבוצים האנושיים . במרכז שיטתו הוא העמיד את המונח 'נבדל' שבאמצעותו הוא אפיין את המצב היהודי, הקיומי, הקולקטיבי והמשפטי . מושג זה, שלחשיפת הקשריו השונים יוקדשו דיונים נרחבים, חוזר בשיטתו אלפי פעמים . הוא מתקשר בבירור הן עם הגדרתה השלילית של היהדות התלמודית והרבנית בעולם הנוצרי, והן עם צורת התפקוד החברתית והכלכלית של היהודים בתקופת המרקנטליזם והאבסולטיזם המוקדם . את המסורת היהודית אפיין מהר"ל כבלתי טבעית מעיקרה, ובכך שלל את תקפותם של התבונה ודרכי החקירה המאפיינים את התאולוגיה הנוצרית, את הביקורת ההומניסטית ואת ההגות הפוליטית של תקופתו . הוא לא שלל את תקפותם כשלעצמם, אלא רק כאמצעי

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא