|
|
עמוד:9
מבוא • 9 בראשית הרנסנס לנטות יותר ויותר לכיוון המיסטיקנים, נושאי דגל הקבלה העולה . גם נושא כפיפותו של אלוהים לחוקי הלוגיקה והמתמטיקה, שכאמור שימש סמל ומקור גאווה ברציונליות של היהדות המתגוננת מול האויב הנוצרי האנטי - לוגי, קיבל פתאום תפנית מן הקצה אל הקצה . הקבלה, ובעקבותיה החסידות, אימצו דווקא את התפיסה הנוצרית, וזאת מבלי לטרוח אפילו להזכיר את מקורה האמיתי, ואילו עמדותיהם של רב סעדיה, הרמב"ם, הרשב"א, ולמעשה כל גדולי עמנו טרם השתלטות הקבלה, הוקעו עכשיו ככפירה ואפיקורסות שמקומן מחוץ לגדר . בסופו של תהליך הצליחו המיסטיקנים היהודים לחנוק ולהמית את אלוהי רב סעדיה והרמב"ם, ותחתיו בראו להם בצלמם כדמותם אלוהים חדש, אלוהים שממש כמותם אינו כפוף לחוקי הלוגיקה, ולמעשה אף לא לקריטריון הגיוני כלשהו . בתוך תקופה לא ארוכה הצליח האל החדש להשתלט על הקונצנזוס היהודי בשלמותו, ורק ספרים דוממים נותרו כמצבות אילמות לעולם ולאלוהים שהיו ואינם עוד . * הספר ערוך לפי סדר כרונולוגי - היסטורי, ונועד קודם כל למסור תמונה מדוייקת של התפתחות בעיית הנמנעות וגילגוליה לאורך תולדות מחשבת ישראל . אני שואף לבדוק תחילה את אפשרות חילוצה של עמדה לכאן או לכאן מתוך המקורות היהודיים הראשונים – התנ"ך, התלמוד והמדרשים, ומכאן עובר לניתוח דברי כל הפילוסופים והתיאולוגים היהודים שעסקו בנושא, דור אחר דור . במידת הצורך אינני מסתפק בבחינת הטקסט הישיר של המחבר בנושא, אלא בוחן כיצד משתקפת עמדתו בשאלת הנמנעות במשנתו הפילוסופית כולה, והאם תמיד היה עקיב וקוהרנטי עם הפתרון שהציג . בהמשך אני חוקר את המהפכה התיאולוגית שהתרחשה במחשבה היהודית בעניין, ומנסה לעמוד על סיבותיה והקשריה הפילוסופיים, ההיסטוריים והסוציולוגיים . אף שלפי כותרתו, נועד הספר לברר את בעיית הנמנעות בפילוסופיה והתיאולוגיה היהודית, ברור כי מחשבת ישראל אינה פועלת בחלל ריק, וכך הקדשתי כרבע מן הספר לסקירה מקבילה של התפתחות הבעיה במחשבה הכללית, מן הפילוסופיה היוונית ועד לזו העכשווית, ואף למשמעותם הפילוסופית של גילויי המדע המודרניים הרלוונטיים לנושא . מכל מקום, גם בסקירה זו ענייני בעיקר בהשלכות והקשרים ההדדיים בין הדיונים בשאלה בפילוסופיה הכללית לאלו שבזו היהודית . לצד הסקירה ההיסטורית, אין לשכוח כי בעיקרו של דבר לפנינו בעיה פילוסופית, ובראש ובראשונה אנו מעוניינים בפתרון פילוסופי מניח את הדעת עבורה . מלכתחילה אינני מסתיר את נטייתי הברורה לטובת העמדה הרציונליסטית, ובכל זאת אני סבור כי הצלחתי לתאר ולשקול באובייקטיביות את שני הצדדים ונימוקיהם השונים, בדרך לפתרון שאני מציע בסוף הספר . תהא נטייתנו הראשונה אשר תהא, ברור כי הבעיה
|
|