|
|
עמוד:332
332 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה עם המילה "וחיובי", שיש לה ו' החיבור למילה הקודמת "ממשי" . המשנה הסדורה קוראת ומכוונת את הסובייקט לראייה-הכרה של תפיסת המציאות הממשית, כפי שהיא, מבלי לתת לה ערכי "טוב" או "רע" . ראייה בהירה זו באה מתוך מודעות, הרואה את האחדות המשותפת עם הסובייקט האחר, הדומה לך . החיוביות כאן באה לידי ביטוי בשימור איכותה של אנרגיית החיות של היחידים והקהילה . עשייה מודעת היא סוג של יצירה ונתינה . כאשר היחיד תופס את האחדות המשותפת, הוא רואה ערך בקוד האתי החברתי שמעוגן בכבוד האדם וחירותו, כפי שהם מוסברים בפירוט רב במשנה השלישי, משנה סדורה : עולםחייקהילה,אחת . רק בהיות השאיפה לחוקי מוסר אוניברסליים ( המוגדרים כבר עכשיו על ידי האו"ם בדבר זכויות האדם, הכוללות גם חירות, ביטחון, חופש תנועה ושוויון של יחיד האדם באשר הוא ) , אזי ניתן להגדיר את השינוי האנרגטי ביחיד או בקהילה — שינוי חיובי . אם אנרגיית החיות עולה עקב התרחשות לא מוסרית, זוהי אנרגיית-חיות ממשית, שלילית ועוצמתית באופייה . ה"טוב" וה"רע" בשיוכם לממשי, מסווגים על פי תפיסת המציאות האנושית, סובייקטיבית-קהילתית, כאמור לעיל . הסיווג של "טוב" ו"רע" גם בתופעות טבע נעשה על ידי אנוש בהתאם לצורכי האנוש ומצבו באותה עת, בהתייחסות להכרתו, תודעתו, ומסדי המידע הפתוחים לפניו . יש "טוב" ו"רע" בטבע רק בהתייחסות לתפיסת האדם את המציאות . רובן של ההיפעלויות הן בעלי אידאות מוטעות, שגויות או שקריות ודמיוניות, והיחיד וקהילתו עושים מעשים בפועל, ממשיים . למשל : אמונות תפלות, היכן ללכת והיכן לא ללכת, בצד שמאל או בצד ימין, לפעול בהתאם ל"קישור" עם נשמות מתות וכו' . כאמור, יחיד הלומד את היסודות ההכרתיים במפתח המשנה הסדורה, יתפתח לקראת מציאות אישית חדשה שבה מעשיו והיפעלויותיו ישקפו איכויות פעילויות גבוהות יותר, כלומר את מהותו ההולמת . b . בהגדרות לחלק ד' של ה אתיקה , עמ' 282 , מגדיר שפינוזה : " 1 . בשם טוב אני מבין את מה שאנו יודעים בוודאות שהוא מועיל לנו . 2 . בשם רע לעומת זאת, אני מבין את מה שידוע לנו בוודאות כי הוא מונע שיהיה ברשותנו טוב כלשהו" ( ההדגשות במקור ) . שפינוזה ממשיך שם, משפט 8 , עמ' 290 , ואומר : "ידיעת טוב ורע אינה אלא ריגשה של שמחה או עצב, באשר אנו מודעים לה" .
|
|