|
|
עמוד:441
441 אי ד א ה פיזיו ל וגי ת a . הווה על הווה תבוא — שפינוזה , ב מאמרתיאולוגי-מדיני , פרק שני, על 222 הנביאים, עמ' 27 , אומר : "אם ישקול אדם בלי משפט קדום את דעות משה, יראה בבירור כי השקפתו על אלוהים היתה שהוא יש אשר היה מעולם, הווה, ויהיה לעולם . ומסיבה זו הוא קורא לו יהוה, שהוא שֵם המביע בעברית את שלושת זמני ההוויה הללו" . המשנה הסדורה נגזרת ב', משנהסדורה : עולםחיי קהילה,אחת , בפרק השלישי, " מימוש ( פעולה-חומר ) ", בשלב רביעי והאחרון שלה, מגדירה ומממשת בפועל כ" גחלת לוחשת דרך מראות תקווה " וזוהי בפועל נתינה קבלה אהבה , כמוגדר בכל שלוש המשניות . כאן, בתוך השלב האימננטי הזה, מתוארת העשייה כהגשמה פעילה בטבע הטובע, הגשמה טרנסצנדנטית בפועל . דהיינו, מימוש התודעה בפועל כראייה-הכרה התופסת את המציאות הממשית והאמיתית, הצלולה, בהירה וברורה שהרי היא " שיח שתול נושב רוח מדבר / רוח חליל שירה וחזון / הווֶה על הווֶה תבוא " . b . במשפט 7 בחלק ב' של ה אתיקה , עמ' 132 , אומר שפינוזה : "סדר האידיאות וקישורן זהה לסדר הדברים וקישורם" . ושם במשפט נסמך : "מכאן יוצא, שעוצמת המחשבה של אלוהים שווה לעוצמת פעולתו כפי שהיא בפועל" . מאחר שהמשנה הסדורה רואה את כל המרחב על תופעותיו כאונטולוגית, המשנה הסדורה רואה ומכירה גם ב מחשבה האנושית כ"יש" אונטולוגי להבדיל מ שפינוזה לעיל וכאמור 222 הוֹוֶה על הוֹוֶה תבוא גחלת לוחשת דֶּרֶךְמראות תקווה בין ים ונהר מטר אבקנים אלי שדות בר 223 יחדיוזוהרים 224 בחיי קהילה הַלְלוּיָהּאהבה
|
|