|
עמוד:309
309 א יד א ה אפ י ס ט מ ו ל וגי ת-ק וס מו ל וגי ת ובפועלו . " ידיעת עצמך " בכל עת של שמחה ועצב, רגשות הפועלים ביחד עם חושי האנוש לתפיסה הולמת . המנעד של אושר-עצב נמצא כאפיון אחד מתוך 20 בכל פעולה ופעולה אפשרית ופוטנציאלית, בכל תנועה ותנועה ואנו אגד של תנועות-פעולות, רוחשות . דע את עצמך דרך אפיוני פעולותיך, דרך לימוד והרחבה ראו הגיונותאמסטרדמיים : פנומנולוגיהשלההכרה,תורתהמחוללים , מורהאנכי . c . אספאסיה בת העיר מיליטוס בפי סוקרטס "האלוהי" ל מנכסונוס , כתבי אפלטון , כרך ראשון, מנכסונוס, עמ' 411 , תרגום : יוסף ג' ליבס, הוצאת שוקן, 1979 , אומרת : "כי האיש שאושרו, כולו או רובו, אינו מושתת אלא על בעליו עצמו . . . חייו של אותו איש הריהם ערוכים על הצד הטוב ביותר : הוא המיושב- בדעתו והוא אמיץ הלב והנבון . . . שכן לא יראוהו מפריז על המידה לא בשמחתו ולא בצערו, משום שבוטח הוא בו בעצמו" . המשנה הסדורה מאמצת את דברי אספאסיה אך רואה ומכירה כי באדם, כחלק מחיותו בקהילתיות והשיח הרוחש, האתיקה הנבנית ומארגי חיים השוזרים ונשזרים המשבחים את הרגעים של מנעדי איכות אושרו . המשנה הסדורה רואה אלפי שנים אחרי אספאסיה, אחרי סוקרטס ו אפלטון , ורואה ומכירה במציאות הממשית, ב אישוש ההדדי בין ה"ישים" השונים המשוחחים ב" שפת הדברים ", כפי שקרא לשפה הזאת ולטר בנימין ( ביאור 76 לעיל ) , " שפת הטבע " על פי המשנה הסדורה, ומאששים זה לזה את קיומם הרוחש . היחיד חי את דרכו הנמשכת באוספו את רגעי מנעדי איכויות אושרו, בדרך הוא לומד את עצמו, איכויות פעילויותיו בהתאם למהותו, תפיסת מציאותו, קהילתו וסביבתו . d . מתודת המשנה הסדורה מעודדת את היחיד לברר במה הוא עוסק, הסובייקט הקונקרטי, לאורך דרכו האחת והיחידה אשר מייצר ומשנה בעצמו את איכויות מנעדי רגעי השלווה ומנעדי איכויות אושרו לטובים יותר, נמשכים יותר . אומנם דרכו של אדם ומסעו, לא ידועות לו, אך משתנים בולטים, כמו מקום ומשך זמן, נשארים לפעמים בזיכרון, בעוד האדם עצמו נע וחי עם כל מטען פעילויותיו, חוויותיו, דימוייו, שלובים באיכות ראייתו והכרתו היום תופס את מציאותו וסביבתו . אותו אגרוף שקיבל הנער במפתח הלב מתלמיד בריון
|
|