|
עמוד:292
292 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה של כל ניסיון הכרה, בכך שהוא מאפשר ליחיד להכיר באפשרות שטעה בהבנתו- ראייתו את המציאות הממשית . עיקרון זה חשוב כאשר כבר קיימת ידיעה מסוימת . גם הרך הנולד כבר בא ותופס את המציאות הממשית לאחר לידתו עם ניסיון ומידע . ניסיון ומידע זה מאפשר לרך הנולד לחוש, להריח, לראות, לשמוע, לתקשר כגופנפש עם אימו, אוהביו וסביבתו . בעוד שאצל עצמים הידועים כ"דוממים", נראה כיום, כאילו קיימת "רוח חיים" ב"דומם" ואין לנו יכולת להבין את מהות "רוח חיים" של דומם בטבע, דהיינו, על פי ראיית המשנה הסדורה, גם סוג של "חיים" נמצא גם בידוע כ"דומם" בטבע . האנושות מזהה כיום בעולם החי והצומח — חיים, בתהליך הידוע כלידה ומוות, בעוד שאין האנושות מזהה עדיין תהליכים דומים בעולם הדומם . על אף שידוע לנו על שינוי והשתנות החומר בטבע ועל פרטי הדומם בטבע לאורך משך הזמנים, גם באופן של שינוי תמידי של נפח וצורה וגם בהמרה והתמרה מחומר לאנרגיה וחוזר חלילה, שזה היינו הך . יסוד ג' במפתח המשנה מדבר על כל מרחב ה"יש", מהדומם למדבֵּר, כאמור : "חיים הם פעילות מסוג אחד בין יש לאין, ובין חומר לרוח ( אנרגיה ) " . d . ה משנהסדורה : הכללית ( אישית ) רואה בפרק שני, "דרך", ובייחוד בשלב 1 : "הכרה באי השלמות", קשת אפשרויות לרמות איכויות "הכרה" שונות, המנביטות "ערכי מוסר" ( Ethical values ) , המאפשרות לאנוש לחיות בחברה אנושית וסביבתית ולצמוח להכרה אישית וקהילתית משובחת ואיכותית יותר תוך כדי יישומה בפועל, כמוסבר לעיל . אומנם גם מעשים לא מוסריים אפשריים במסגרת הטבע הטובע מבלי שיחבלו בהתרחשויות של התופעות באופן הרמוני, מאחר שמצד הטבע אין "טוב" ו"רע" . המוסר, האתיקה, בהיותו נובע מ"ערכי מוסר" אנושיים, של תפיסה אנושית קהילתית, עלול להיות מושתת על אידאות ממשיות בלתי הולמות ומבולבלות ( שפינוזה , אתיקה , חלק ב', משפט 36 , עמ' 167 ) , לכן "ערכי מוסר" נמצאים בתוך וכחלק בהגדרה בשלב 1 , "הכרה באי השלמות", ובתוך הפרק המוגדר כ"דרך" . ה"דרך" נסמכת ל"מטרות-העל" ונמשכת מהן, ו"הדרך" מושכת את ה"מימוש" ונמשכת על ידיו . שלב 1 : "הכרה באי השלמות" מכיל בתוכו גם את "משפטי אי השלמות" של Kurt Gödel , והמשנה הסדורה באה להוסיף עליהם את ההכרה האנושית הממשית והמעשית . דהיינו, צמיחה טבעית של תורת מוסר אנושי הנובעת מהכרח טבעו של האנוש
|
|