|
|
עמוד:376
376 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה מתקיימת או במקום גאוגרפי קונקרטי או מפוזרת, אך כאשר היא מפוזרת, מושא ייחודה ומהותה איננו קשור בהכרח למקום קונקרטי, אלא גם ובעיקר בשפתה של הקהילה, בהתקשרות עם יחידיה ועם יחיד קונקרטי, בשימור זיכרונה, בטיבו של הזיכרון וביחסה לאמת . פעמים, הקהילה רוחשת צמצום וחולשה ומספר חבריה קטן, והתקווה משמשת "עוגן" קהילתי . קיימת תקווה קהילתית שהמצב ישתנה לטובת הקהילה, ופעמים התקווה היא כוח לקהילה חזקה וגדלה המבקרת במשך כל הזמן את מהותה הפועלת . הכול משפיע על הקהילה, הקואורדינטה הגאוגרפית והמרחבית שבה נמצאת הקהילה, מהותה הרוחשת בסביבתה ונתונה לשינויים ודאיים . פעמים, הקהילה נמצאת במצוקה או משבר שבו חיי הקהילה בסכנה ממשית, בעוד קהילות סמוכות מתייחסות בהתאם לתפיסת מציאותם, התרחשות כואבת ואובדנית . עולם חיי קהילות הוא בהתהוות מתמדת, ובימינו האנושות נאבקת לסגירת פערים עצומים בין מעטים האוחזים בכוח, בהון ובשלטון לבין רובם של האזרחים . לרוב העצום, כ- % 98 ואף יותר מבני-האנוש, עדיין נאבקים לטובת זכויותיהם הן כבודדים, יחידים, הן כקהילות . עדיין יש תקווה לאנושות כמין מן החי, שתתפתח ראייתה והכרתה של תפיסת מציאותה וסביבתה בקהילות אדם ובכך היחיד עצמו ישביח ברגעי מנעדי איכויות אושרו . b . בעיון למשפט 49 בחלק ב' של ה אתיקה , סעיף ד', עמ' 189 , אומר שפינוזה : "תורה זו מועילה לעין שיעור לשיתוף החברתי, גם בכך שהיא מלמדת כיצד האזרחים צריכים להיות מונהגים ונשלטים, לא כדי שיהיו עבדים, אלא כדי שיעשו כבני חורין את הדברים המעולים ביותר" . כאמור, ה משנהסדורה : אֶרֶץתִּקְוָה הינה משנה סדורה אתית חברתית בשלוש משנותיה . מושג מהות היחיד כבר מפותח ב משנהסדורה : הכללית ( אישית ) , אך עניין המהות ההולמת הקהילתית מקבלת משמעות רחבה יותר בנגזרת א' ב משנהסדורה : עולםחייקהילות , בפרק השני, בשלב 2 ו- 3 . בנגזרת ב', משנהסדורה : עולםחייקהילה,אחת , המהות ההולמת הקהילתית היא קונקרטית-ספציפית למקרה הפרטי ישראל-פלסטין והמהות ההולמת הגנרית של סכסוך נמשך בין קהילות אדם על פני הארץ . a . זיכרון — הקהילה זוכרת כל עוד הקהילה קיימת . הקהילה משתנה ללא 174 פסק אך כל עוד מהותה ההולמת, ייחודה נשמר וניזכר אזי מהותה היחידנית של
|
|