|
|
עמוד:249
249 ה קד מו ת ל ש ל ו ש משניו ת את י ות-פיל ו ס ו פי ו ת המשתנה יותר והמשתנה פחות, של תכונות היחיד ( להרחבה ראו : תורת המחוללים ) , ומתהווה מהות רוחשת והולמת, המהווה סוג של זהות, יודה, ג'ון, זֹהר וכו', זהות ממשית משתנה ואמיתית, האוחזת ב אנכי שלה, בראייתה את המציאות הממשית, באישוש הדדי של עצמה וסביבתה . אנו רואים בשינוי התודעתי, קיימים יחסי גומלין ואחדות הרמונית עם שינויים גופניים, כל שינוי באידאות המשתנות של חלקי הגוף השונים ( כולל מחשבה בהיותה "יש" ממשי ) מביא שינוי ביחסים השונים, יחסים התלויים בשינוי מסוים בתנועת חלקי הגוף השונים, במפגשים וה"שיח" ביניהם, תוך אילוצים ולחצים שהם מפעילים זה בזה וכרוך בשינויים נפשיים מתואמים והולמים . אנו מכירים בכך שאנשים בחיפושם אחרי אושרם בדרך כלל מאמצים תדמיות של זהות חיצוניות להם ורובם חיים כך את כל חייהם . דרך לבושם, מגוריהם, עיסוקם המשתנה בהתאם, בין שהם מוגדרים "נורמטיביים", בין שלא . נוסף על כך, יש מקרים שבהם חל שינוי גופני, כמו מחלה אשר הורסת חשיבה קוגניטיבית-הכרתית ואותו יחיד חולה איבד את זהותו המודעת, את גופנפשו ההולם, את נשמתו ( כמו אלצהיימר ) . מצב שבו יש אישוש זהותו ומהותו מסביבתו, אך הוא כושל באישוש עצמו . אנו מכירים מקרים של חילופי מין, אשר בהם בהכרח קיימת הדדיות בגופנפש למהלך טבעי וחריג חברתית . אנו מודעים יותר לחיבור הקיים בין נפשגופנו לרגעי משך מנעדי איכויות אושרנו, עובדה ידועה וברורה לכל חתכי האוכלוסייה . המשנה הסדורה הראשונה מתמודדת עם עניין בריאות הגופנפש בפרק שלישי, " מימוש ( פעולה-חומר ) ", שלב 1 : "חוליי אנוש נובעים גם מחרדה ופחד, מחוללים סבל שנאה והרס לעצמו וסביבתו" . המשנה הסדורה רואה בדרך תגובתו של האנוש לדימויים שיש לו, הן על עצמו והן על קהילתו וסביבתו, יחסים פועלים מרכזיים בבריאותו ובאיכות ההלימות של גופנפשו . פעמים רבות רגישות מסוימת, מבנה גנטי-אפיגנטי או השפעה חיצונית קשה, גורמים
|
|