|
|
עמוד:128
128 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה של תנועות ובכך שינויים בלתי פוסקים בהתרחשות התופעה או התופעות המתייחסות . המשנה הסדורה רואה ומכירה בכל "יש" "מפגש-שיח" המייצר חיות, בעלת מהות ייחודית, מאטום בודד לאנוש חי וכחלק אינטגרלי של הטבע כולו . עם זה, מפתח המשנה ויסודותיה, מכוונים לרבים ויחיד כאחד ומגדירים את ייחודיות ה"יש" במרחב הראייה וההכרה האנושית . בהמשך, עשרת יסודות ההכרה במפתח המשנה מגדירים וקיימים באופן אונטולוגי ואינם גולשים אל העולם התאולוגי-מטפיזי, העל-אנושי בהסבר אנושי את האלוהי האפשרי . שפינוזה ממשיך בהגדרה 3 ( שם ) ואומר : "באידיאה אני מבין מושג של הנפש, שהנפש מעצבת מכיוון שהנה דבר חושב" . המשנה רואה בנפשגוף, יחידה אחת הרמונית והומוגנית, בלתי נפרדת והולמת . הנפש והגוף חד המה, ובכל המקרים יש קשת שלמה של מחשבות, מודעות ושאינן מודעות, הפועלות סימולטנית בגופנפש ( ראו הערה לעניין "מחשבה" למשנה הסדורה, הערה 32 ל"מהפכות מדעיות" ) . המשנה רואה בנפשגוף ביטוי לנשמה היחידנית הסובייקטיבית, השואבת את מהותה, חיותה, את האידאה היחידנית, האמיתית והמשתנה שלה מזרם ה"תודעה כללית", כמבואר בהמשך, ביסוד ד' במפתח ה משנהסדורה : אֶרֶץתִּקְוָה . חיים — המשנה הסדורה מאמצת את הגדרות שפינוזה בחלק א' של ה אתיקה , 69 "על האלוהים", עמ' 75 , ומכילה בוורסיה את " חיים " במסגרת שש הגדרות-על שראה שפינוזה , כאשר השישית היא המשגת האלוהים לתפיסתו : 1 . קיום כסיבת עצמו . 2 . סופי בסוגו בתופעות הטבע . 3 . עצם בתוכו . 4 . תוארו כאובייקט . 5 . אופן פעילותו . 6 . האלוהים קיים, לתפיסתו, כעצם אין-סופי בתארים, במהויות ובאפיונים . ה משנה סדורה : אֶרֶץ תִּקְוָה רואה בחמש ההגדרות הראשונות, שכולן אונטולוגיות, "יש" אונטולוגי חי, חיים ממש . המשנה הסדורה רואה ומכירה בהכלתן של כל חמש ההגדרות, בכל סוג ומין של אנרגיית חיים, מדומם למדבר, מנראה-נגלה לעין אדם לנסתר ובלתי נראה-נגלה לעין אדם, מהידוע ללא-ידוע, מהמובן ללא-מובן, מהטבע הטבוע לטבע הטובע . כולם אגד של תנועות על גב פלטפורמות גנריות אונטולוגיות בעלות איכות סובייקטיבית לתנועה, המהווה את ה"יש", את התופעה, כמבואר ב הגיונות אמסטרדמיים : פנומנולוגיה של ההכרה וב מורה אנכי . המשנה
|
|