|
|
עמוד:IX
IX ה ק ד מ ה של הנושא שלפנינו, שאף הוא הלך לעולמו בטרם עת, היה חברי ללימודים 5 ומאמריו תרמו רבות להבנת תרבות יוון בארץ, ירון דן, שספרו רב הערך אולם גבולות הזמן היו מצומצמים יותר מאלה שבספר שלפנינו, והנושא כולו נרחב בהרבה ואף שונה מן הנושאים הנדונים כאן . בצד ניסיונות כלליים אלה נכתבו לא מעט חיבורים על סופרים יוונים בני הארץ בידי מחברים ישראלים, כגון ספרו החשוב של יוחנן גלוקר, שחלק ניכר ממנו מוקדש לאנטיוכוס 1 איש אשקלון, וכן מאמרים רבים של מחברים שונים העוסקים בעניינים אלה, שרובם מצוינים בביבליוגרפיה שבסוף הספר — ולא ראיתי סיבה להסתיר את תרומותי לנושא, שהראשונה מהן ראתה אור לפני למעלה מעשרים וחמש שנים . על אף הרוחב היחסי של היריעה מן הדין הוא להדגיש, שספר זה אינו בא למצות את הנושא ; נהפוך הוא, הוא שם לו למטרה לצייר בקווים כלליים את היקף העניין וחשיבותו — וכל המוסיף הרי זה משובח . באופן מיוחד אמור הדבר בחלק השני, הפרוסופוגרפי של החיבור : אף המצוינים שבחיבורים מסוג זה זכו, ככל שידיעתי מגעת, בלא יוצא מן הכלל, להשלמות ולתיקונים מן המבקרים ומן הקוראים השונים . תקוותי היא, שאף הניסיון הצנוע הראשון שנעשה כאן יזכה להשלמות ולתיקונים רבים ככל האפשר . אינני רואה צורך להתנצל על החזרות המרובות המצויות בספר — אלה לדעתי מחויבות המציאות ונובעות מאופי המקורות שעליהם הדברים מסתמכים . זאת ואף זאת : חלקו השני של החיבור גדוש פרטים טכניים, ואף אפשר להשתמש בו כבחיבור יעץ, ואילו את החלק הראשון יכול לקרוא כל מי שמבקש לקבל תמונה כללית של הנושא, גם אם אין הוא מעוניין בפרטים אלה או אינו מצוי בהם . הנה כמה פרטים טכניים בנוגע לשימוש בספר . שמות האישים, שיוחדו להם ערכים בחלק ב, מודפסים באות בולטת, צורות השמות הן הצורות הלטיניות, ומספר סידורי מבדיל בין האישים בעלי אותו השם . יווני כאן הוא, בדומה להגדרתו של פליקס יעקבי באוסף שרידי ההיסטוריונים היוונים ( FGrH ) , מי שכותב או לחלופין נואם ביוונית ; גבולות הארץ הם, בקווים כלליים, גבולותיה של ארץ – ישראל המערבית . התאריכים המנויים כאן הם לפי ספירת הנוצרים, אלא אם כן צוין אחרת . 5 ראו ברשימת הקיצורים .
|
|