|
|
עמוד:10
10 | מרחבים משותפים במערכת החינוך ובאקדמיה באסופת מאמרים זו היא כזאת המתקיימת במרחבים ציבוריים משותפים ( רב - תרבותיות פלורליסטית ) . גישה זו אינה מסתפקת בהכרה של המרכז בזכותן של קבוצות מיעוט לקיום אוטונומי, אלא קוראת תיגר על עצם קיומו של המרכז, ומבקשת לשנותו מן היסוד באופן שייתן ביטוי לכל הקבוצות המרכיבות אותו באמצעות הבניה מחודשת וגמישה של המרחב המשותף ( 1989 Rorty, ) . כיצד יוצרים מרכז משותף שמערער על המבנה הקלסי של מרכז שממנו מסתעפות קבוצות המיעוט ? כיצד בונים לכל הקבוצות התרבותיות מרכז משותף המאפשר ביטוי ייחודי לתרבותה ולמורשתה של כל אחת מהן ? תמיר ( Tamir, 1995 ) הציעה מבנה אזרחות שבו שלושה רבדים בזיקה לשלושה מעגלי חינוך : הרובד הראשון של המבנה המוצע לאזרחות משותפת הוא החינוך הפרטיקולרי, המתבסס על זכותו של אדם להכיר את זהותו, את שפתו ואת ההיסטוריה שלו ולקדם את תרבותו ומורשתו ( ,2010 Kymlicka ) ; הרובד השני הוא החינוך האזרחי - אוניברסלי, שמטרתו לחזק את הדמוקרטיה הליברלית ולהבנות מרחב משותף שמבוסס על דמוקרטיה ועל שוויון ( שגיא, 2006 ) ; הרובד השלישי הוא המרחב שבו מתקיים מפגש בין מגזרים וקהילות על בסיס חינוך פלורליסטי שמקדם היכרות והכרה הדדית ( 1989 Rorty, ) . בניית אזרחות משותפת המורכבת משלושה רבדים אלה אינה משימה פשוטה כלל וכלל, שכן לא פעם קבוצות תרבותיות נאבקות על זכותן להכרה ובה בעת שוללות זכות זו מקבוצות אחרות . המודל שתואר לעיל מציג אפוא בסיס לקיומה של חברה משותפת המושתתת על מדיניות רב - תרבותית שאין בה סכנה של פרגמנטציה, עם זאת אין הוא מתעלם מכך שחלק מהקבוצות החברתיות אינן מקבלות את עקרונות הדמוקרטיה הליברלית המערבית . חברה משותפת – גלגולו של מושג בארץ ובעולם חינוך לחברה משותפת ( education for shared society ) כונה בגלגוליו הקודמים – ועדיין מכונה במדינות שונות בעולם – חינוך לשלום, חינוך לדו - קיום וחינוך לדמוקרטיה . כל אחת מההגדרות הללו מדגישה היבט מסוים, אולם כולן עוסקות במציאת דרכים חינוכיות להתמודד עם העוינות ועם התסכול הרווחים באינטראקציות בין קבוצות תרבותיות שונות, להפחית גילויי גזענות, לצמצם חשיבה סטראוטיפית, להעמיק את ההיכרות עם האחר ולבסס הכרה בו . מבין המושגים הללו המושג חינוך לחברה משותפת הוא הכוללני והשוויוני ביותר . היעד בחינוך לחברה משותפת הוא יצירתה של אזרחות משותפת
|
|