|
|
עמוד:7
פתח דבר | 7 אהוב נפשו . מותו מייסר את אבא לאורך כל חייו ומעמיק את הקרעים בזהות הישראלית הקולקטיבית שלו . את מרבית התכנים בפרקי הספר אני שואבת מזיכרונותיי הפרטיים, מראיונות עם אנשים משמעותיים בחייו של אבא, מכתיבתו האוטוביוגרפית, מפזמונים שכתב, ממאמרים שחיבר ומראיונות שנתן באמצעי התקשורת . הגישה המחקרית שלי היא בעיקרה בתחום לימודי התרבות, אך אני נעזרת גם בכלים מתאימים מעולם הפסיכולוגיה, בעיקר בתאוריות מתחום יחסי האובייקט בהקשר של אבל ויצירה . ספר זה אינו בחזקת יצירה ביוגרפית . הפרטים הביוגרפיים לא נאספו אלא כדי להבהיר את הרקע לפזמוניו של אבא, את ההשפעות התרבויות שלו ואת הערכים שהניעו אותו לכתוב . זה המקום לציין שבספר הזה לא הרחבתי במודע על תרומתו של אבא לרדיו, לטלוויזיה ולתיאטרון ועל תרגומיו הרבים למחזות, למחזות זמר ולשירים מארצות רבות ושונות . כל זאת אני מקווה להשלים בעתיד . תודות תודה רבה להוריי, שגידלו אותי בחום ובאהבה וחשפו אותי לעולם של ספרות, מוזיקה, תיאטרון וקולנוע . תודה למשפחתי האהובה, ובעיקר לאימי, על הליווי והתמיכה בשנות המחקר ולאורך כתיבת הספר . תודה לחברותיי הטובות והסבלניות, שתמכו בי וסייעו לי . תודה מקרב לב לצוות מכון מופ"ת המסור והמקצועי : לראש ההוצאה ד"ר דודו רוטמן ; לעורכת האקדמית ד"ר יהודית שטיימן ; לעורכת התוכן והלשון אדוה חן ; לעורכת הגרפית בלה טאובר ; ולרכזת הוצאת הספרים חני שושתרי .
|
|