|
|
עמוד:14
] 14 [ מנהיגו ת בעיתו ת סערה אך השנים החולפות מבהירות שמנהיגותו בסוגיית זכויות האזרח והחזון שלו למדיניות הפנים, חזון “החברה הגדולה", עומדים במבחן הזמן . * * * לינדון ג'ונסון נכנס לקונגרס כבן חסותו של פרנקלין רוזוולט . משולחנו של ג'ונסון בחדר הסגלגל הוא התבונן בתמונת “האב הפוליטי" שלו וביקש בתוכנית “החברה הגדולה" במדיניות הפנים שלו להתעלות אף על חזון ה"ניו דיל" של פרנקלין רוזוולט . כגבר צעיר חלם פרנקלין רוזוולט בהקיץ על נסיקתו הפוליטית שתעוצב צעד אחר צעד על פי הקריירה של תאודור רוזוולט . מילדותו של רוזוולט היה אייברהם לינקולן גיבורו הגדול, עם נחישותו הסבלנית והחירות מנקמנות שסללו את הדרך שייחל תאודור רוזוולט להלך בה כל חייו . ואילו אייברהם לינקולן — המנהיג שקרב יותר מאחרים לאידיאל בעיניו היה ג'ורג' וושינגטון, והוא נדרש אליו כאשר נפרד לשלום מביתו בשנת 1861 . הוא שאב כוח מהנשיא הראשון כאשר יצא 5 אם ג'ורג' מאילינוי למשימה “גדולה יותר מזו שהוטלה על וושינגטון" . וושינגטון היה אבי ארצו, אזי מכוח הקרבה וההסתפחות היה אייברהם לינקולן בנו הדגול . ארבעת האישים הללו יוצרים עץ משפחתי, שושלת של מנהיגות המשתרעת על פני כל ההיסטוריה של ארצנו . אני תקווה שסיפורי המנהיגות הללו בעיתות של ריסוק ופחד יאירו עיניים וירגיעו את הנפש . האישים הללו הציבו אמות מידה לכולנו . כפי שהם למדו זה מזה, כך אנו יכולים ללמוד מהם ולשאוב מהם פרספקטיבה טובה יותר לצרימות של ימינו, שכן מנהיגות אינה מתקיימת בחלל ריק, מנהיגות היא רחוב דו-סטרי . “הייתי רק מכשיר", טען לינקולן חזור וטעון 6 התנועה בדיוק ובצניעות, “מתנגדי העבדות בארץ והצבא הם שעשו הכול" . הפרוגרסיבית סללה את הדרך ל"עסקה ההוגנת" ( Square Deal ) של תאודור רוזוולט לא פחות משסיפקה התנועה לזכויות האזרח את הדלק שהצית את האקטיביזם הצדקני והפרגמטי שאִפשר את “החברה הגדולה" ( Great Society ) . ולא היה עוד אדם שתִקשר עם העם ושמע את קולו בבהירות יותר מפרנקלין רוזוולט . הוא קלט את סיפוריהם, האזין ברוב קשב ובמשך שנות דור ניהל שיח מתמשך עם העם . “בתמיכת דעת הקהל דבר אינו יכול להיכשל", אמר אייברהם לינקולן, 7 מנהיג שכזה קשור לעם קשר שלא “בלעדיה — דבר אינו יכול להצליח" . יינתק . מנהיגות שכזו היא מראָה שבה העם רואה את השתקפותו הקולקטיבית .
|
|