|
|
עמוד:13
31פתח דבר קפה תל-אביבי . בפגישה זו, לפני כשלוש שנים, התחלנו לתכנן את פרויקט האוטוביוגרפיות ולקבוע את מטרותיו . היה ברור לנו שאנו מבקשים להביא טווח רחב של התייחסויות ל'סיפור הישראלי', כלומר שעלינו להשתדל לפנות למגוון רחב של חוקרים, ממעגלים פוליטיים, תרבותיים וגיאוגרפיים שונים . באותה המידה היה גם ברור לנו שבשום אופן איננו רוצים שהמדד שלנו לבחירת הכותבות והכותבים באסופה יתמקד בניסיון סיזיפי לאזן ביניהם, כך שיתקבל ממוצע מייצג של נקודות מבט פוליטיות ותרבותיות על החברה בישראל . החלטנו מראש שנימנע מפנקסנות שמנסה לאזן בין שמאל לימין, דתיים לחילוניים, יהודים לערבים, גברים לנשים, מזרחים לאשכנזים, ישראלים ליהודי התפוצה . . . אנו ביקשנו להאיר לא בהכרח את כולם ולאו דווקא את עומק 10 הס"מ הממוצע . המחויבות שלנו כעורכי האסופה הייתה להביא מגוון רחב של גישות מחקריות נבדלות על החברה בישראל, ולקשור ביניהן ובין היבטים מסוימים של הסיפור האוטוביוגרפי האישי של משתתפיה . לשם כך בחרנו ועדת היגוי מצומצמת של ארבעה חוקרים נוספים ( ניצה בן- ארי, גד ברזילי, מוטי גולני ומוסטפא כבהא ) , שמייצגים תחומי מחקר ומעגלי חוקרים שונים משלנו . בהתייעצות אתם הרכבנו רשימה של כשלושים חוקרות וחוקרים שנראו בעינינו מתאימים להשתתף באסופה . בחרנו בקריטריון של קבוצת גיל : להראות את ריבוי הגישות לסיפור הישראלי בקרב אלה שנולדו בשנות הארבעים והחמישים של המאה ה- 20 . חשוב לציין שלא יצאנו מתוך הנחה מוקדמת שלפיה כל המשתתפים, בני אותו דור, יחלקו את אותן החוויות ההיסטוריות, ובוודאי שלא את אותן הפרשנויות והמשקל שיתנו לחוויות אלו . ברם, הנחנו שיהיו כמה אירועים 'גדולים' שרבים מבין הכותבים, ילידי אותו הדור, יתייחסו אליהם . בדיעבד, התברר שאופי ומידת ההתייחסות למלחמות ששת הימים ויום הכיפורים ולשינויים שעברה החברה בישראל בעקבותיהן הם נקודות התייחסות בולטות שעשויות, כך אנו מקווים, לאפשר לקוראי האסופה להשוות בין הכותבים השונים, ואולי אף למקם אותם בתוך 'הסיפור הישראלי' . לצורך זה בחרנו ציטוטים המתייחסים לשתי המלחמות, והבאנו אותם בראש כל אחד מהחיבורים . אחדים מהכותבים התייחסו למלחמות ולהשפעותיהן במפורש, ואחרים רק בעקיפין ובמרומז . המובאות לפני כל חיבור הן פרי החלטה שלנו כעורכים, ולא של הכותבים . מטרתן לאפשר לקוראים לשרטט מספר דיוקנים קולקטיביים של דור חוקרות וחוקרים שהתבגר בין המלחמות ובעקבותיהן . מלבד אלה ימצאו ודאי קוראי האסופה עוד נקודות התייחסות רבות הנוגעות לאירועים פוליטיים, חברתיים וביטחוניים בישראל ובעולם, שיאפשרו דיונים משווים מרתקים אחרים על המשקל השונה שנתנו להם המשתתפים באסופה, ואשר משתקף גם במחקריהם על החברה בישראל . במקום סיפור ישראלי ממוצע חתרנו למצוא נקודות התייחסות משותפות לסיפורים ישראלים שונים ונבדלים זה מזה . היבט זה בא לידי ביטוי בולט בשני המפגשים של המשתתפים . המפגש הראשון נערך בראשית התהליך, בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב . עיקר מטרתו היה
|
|