|
|
עמוד:12
12 | איזה מין יצורים אנחנו ? העניין המדעי, שקיבל השראה מתפיסה אֶמפּיריציסטית קיצונית בדבר עליונותם של נתוני התצפית על כל מרכיב אחר בתהליך המדעי . הבלשנות הגֶנֶרָטיבית שחומסקי ועמיתיו פיתחו באותן שנים ניצבה באופן מוצהר בקוטב הנגדי . היא חקרה מיבנים מֶנְטָליים, לא "התנהגויות" ; היא הניחה שהאדם, כמו כל אורגניזם, לא נולד כדף חלק אלא ניחן בכישורים מוּלָדים, ובהם גם כְּשירוּת לשונית ; והיא ינקה את השראתה מן הזרם הפילוסופי היריב לאֶמפּיריציזם – הרציונליזם מבית היוצר של דֶקארט . ההנחות האלה נתקלו בהתנגדות עזה – הן בקרב בלשנים והן בקרב פילוסופים . חלק ניכר מכתביו של חומסקי בשנות ה- 1960 וה- 1970 הוקדש לפולמוסים האלה . ואולם הוויכוח הוכרע לבסוף, כתמיד, במבחן ההצלחה . הבלשנות הגֶנֶרָטיבית הפכה מ"כיס מחתרתי" לפּרדיגמה משפיעה ורוֹוחת, שחוללה מהפכה בהיקפו ובטבעו של הידע הבלשני . אלפי בלשנים במאות אוניברסיטאות ברחבי העולם עובדים כיום במסגרתה ; הם חוקרים מאות רבות של שפות ; הם העמיקו לתאר ולבאר את הפוֹנוֹלוֹגיה ( תורת ההגה ) של שפות אַבּוֹריג'יניוֹת של ילידים באוסטרליה, את המוֹרפוֹלוֹגיה ( תורת הצורות ) של שפות הבּאנְטוּבאפריקה, את התחביר והסֵמנטיקה של שפות אסיאתיות ושפות שמיות . הם השכילו גם לפתח תיאוריה כללית של מנגנון השפה האנושית, ברוח העקרונות שהתווה חומסקי לפני שישים שנה . התיאוריה הזאת מַפרה גם דיסציפּלינות שכנות – מחקרים על רכישת שפה בקרב ילדים, מחקרים בנוֹירוֹלוֹגיה של השפה, גישות חישוביות לעיבוד שפה טבעית, ועוד . ההצלחה המוּכחת הזאת לא נעלמה מעיניהם של חוקרים אחרים במדעי האדם – בראש ובראשונה פסיכולוגים קוֹגניטיבים – וכך סחפה אחריה "המהפכה הקוֹגניטיבית" בבלשנות גם אותם . ממרחק
|
|