|
|
עמוד:12
12 הקדמה * לאחר עמוס היה חכם כמעט בכל היבט של חייו, כולל ההיבט של התמודדות עם מחלה . שנועץ בכמה מומחים בסטנפורד על הפרוגנוזה שלו, החליט שלהרוס את חודשי חייו האחרונים בטיפולים חסרי תוחלת שיגרמו לו להרגיש נורא, ובמקרה הטוב יאריכו את חייו בשבועות בודדים בלבד, אינה אפשרות מפתה . מוחו נותר שנון כתמיד . הוא הסביר לאונקולוג שלו שסרטן הוא לא משחק סכום אפס . "מה שרע לגידול לא בהכרח טוב עבורי" . פעם שאלתי אותו בשיחת טלפון איך הוא מרגיש . הוא ענה, "אתה יודע, זה מצחיק . כשיש לך שפעת, אתה מרגיש כאילו אתה הולך למות, אבל כשאתה הולך למות, רוב הזמן אתה מרגיש בסדר גמור" . עמוס מת ביוני, וההלוויה התקיימה בפאלו אלטו, קליפורניה, שם התגורר עם משפחתו . בנו של עמוס, אורן, נשא דברים בהלוויה וציטט מפתק שעמוס כתב לו כמה ימים לפני מותו : אני חש שבימים האחרונים החלפנו בינינו אנקדוטות וסיפורים מתוך כוונה שייזכרו, לפחות לזמן מה . אני חושב שיש מסורת יהודית ארוכה שהיסטוריה וחוכמה מועברות מדור לדור לא באמצעות הרצאות וספרי היסטוריה, אלא באמצעות אנקדוטות, סיפורים מצחיקים ובדיחות הולמות . אחרי ההלוויה התכנסו האבלים בבית משפחת טברסקי לשבעה המסורתית . זה היה יום ראשון אחר הצהריים . בשלב מסוים נדדו כמה מאיתנו לעבר חדר הטלוויזיה, לתפוס את סופו של משחק גמר של ה- nBa . היינו קצת מבוישים, אבל אז טל, בנו השני של עמוס, הציע, "אם עמוס היה כאן, הוא היה מצביע בעד להקליט את ההלוויה ולצפות במשחק" . מאז פגישתי הראשונה עם עמוס בשנת 1977 , החלתי מבחן לא רשמי על כל מאמר שכתבתי . "האם זה היה מוצא חן בעיני עמוס ? " ידידי אריק ג'ונסון ( Johnson ) , שאותו עוד תפגשו בהמשך, יוכל להעיד שעל מאמר אחד שכתבנו יחד עבדנו עוד שלוש שנים לאחר שהתקבל לפרסום . העורך, השופטים ואריק היו כולם שבעי רצון מהמאמר, אבל לעמוס היתה בעיה עם נקודה מסוימת, ואני רציתי להפיס את דעתו . המשכתי להתעסק עם המאמר בשעה שאריק המסכן, שהיה מועמד לקביעות, נאלץ להמתין עד שיוכל לצרף אותו לרשימת מאמריו . למרבה המזל, באמתחתו של אריק כבר היו כמה וכמה מאמרים חזקים, כך שהעיכוב מצידי לא עלה לו בקביעות . ובסופו של דבר נחה גם דעתו של עמוס . כשכתבתי את הספר הזה, התייחסתי ברצינות לפתק שכתב עמוס לאורן . הספר אינו מסוג הספרים שהייתם מצפים שפרופסור לכלכלה יכתוב . הוא לא מסה והוא לא פולמוסי . יהיו בו כמובן דיונים על מחקר, אבל יהיו גם אנקדוטות, סיפורים מצחיקים ( אני מקווה ) ואפילו בדיחה מעת לעת . * כשעמוס עוד היה בחיים, בדיחה ידועה בקרב פסיכולוגים היתה שבזכותו התאפשר מבחן אינטליגנציה שהכיל פריט יחיד : ככל שהקדמתם לזהות שעמוס חכם מכם, ככה אתם יותר אינטליגנטיים .
|
|