מבוא

עמוד:11

11 | מבוא בו חוץ" לכדי מבנה משולש . בסוגיה הרביעית, יש שלוש אוקימתות בנושא מגדל שאבד מפתחו . השלישית תיחשב כנכונה למרותלכך שהאוקימתאושתי האוקימתות הראשונות שנדחו הוביל הקשיים בה . זאת כדי ליצור סוגיה במבנה משולש . הסוגיה החמישית נחלקת לשלוש פסקאות ורק הפסקה הראשונה רלוונטית כסוגיה על דברי המשנה . אולם הצד השווה בין שלוש הפסקאות הללו אות כמבנה משולש,לכן נצטרפו כל שלוש הפסקהוא הפתיח הזהה והסיום הכפול בכל אחת מהן . שכאמור רק הפסקה הראשונה קשורה לר' דוסא בן הרכינס שהוזכר במשנה . הפרק הרביעי והאחרון של חלק זה דן בסוגיה של המשנה השנייה בפרק השביעי העוסקת בנושא נראים, לכאורה, לאהעניינים בהשל "כותל בין שתי חצירות" . תוכן הסוגיה של משנה זו וסדר עיון נוסף בסוגיה חושף שיש בה שני מבנים משולשים הבאים זה אחר זה בתוך סוגיהברורים . אך אחת . חלק ההלכה ארבעת הפרקים שנידונו בחלק זה עוסקים בעניינים הלכתיים שבסוגיות, כמו לדוגמה, מושגים הלכתיים, כללי הלכה ודרכי עיצובם בסוגיה והשפעת הנטייה ההלכתית של עורכי הסוגיה . הפרק בסוגיה בזה אחר זההראשון בוחן שלושה מושגים הלכתיים 'הלכה', 'מנהג', 'נהגו העם' שנצטרפו לדעתו של ר' אליעזר בן יעקב וההלכה נקבעה כמותו . לפיכך נראה היה לומר ששלושתביחס ולכן השערת המחקר הייתה שייעזרו ב'כלי' זה על,המושגים הללו שימשו כ'כלי' לקביעת ההלכה מנת להצביע על ההלכה שצריכה להתקבל בסוגיה ויבצעו בו שימוש נרחב כדרך להכרעת ההלכה שלוש סוגיות בהן מופיע צירוף שלושת המושגים הללו מראה כי פסיקת ההלכהבסוגיות . אך ניתוח באותן סוגיות נסמכת על נימוקים אחרים ולא מחמת צירוף המושגים הללו . צירוף המושגים הללו באותן סוגיות עורר בעיות וקשיים שונים ולכן לא השתמשו בצירוף המושגים הללו כ'כלי' שיתווה ות אחרות, ולא עשו בו שימוש נרחב . יש לציין כי הפוסקים שנימקו אתאת הדרך להלכה בסוגי עם דעת אותו חכם המוזכר בצירוף של שלושתדפסיקתם ההלכתית, אף אם היא עולה בקנה אח לאורואשרהמושגים הללו, רובם ככולם אינם מסתמכים עליו והוא אינו מהווה כלל מוחלט ומחייב הולכים . לק זה הוא כללי ההלכה הנוגעים לפסיקת ההלכה משמו של ר' יוחנן . כלליהפרק השני שנידון בח ההלכה שקבע ר' יוחנן באים לציין את יחסי הכוחות מבחינת פסיקת ההלכה בין תַּנאים מסוימים . כמי נקבעת ההלכה . ההנחהאוכלומר כאשר יש מחלוקת בין שני תנאים, ידו של מי על העליונה, יכריע בהתאם לכללי ההלכה שקבע, ואכן כך נהג במקרים רבים אולםהייתה שר' יוחנן עצמו במקרים אחרים הוא חרג מכללי ההלכה שקבע . פרק זה בוחן את אותם מקרים חריגים, את הסיבות לחריגה שלו, את אופן היישום של כללי הלכה, ואת יחסו של ר' יוחנן לכללי ההלכה שקבע . ל כללי ההלכה שבאו בסוגיה אחת בתלמוד הבבלי בסגנוןעל דרכי העיצוב שעומדהפרק השלישי בו הוא מופיע בסוגיה . העיצובשסגנוני משולש, את דרך התהוות העיצוב ואת הסגנון המיוחד - צורני

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא