|
|
עמוד:11
11 הקדמה הברורה והתובענית של כור ההיתוך, קבוצת הרוב בחברה הישראלית, שמורכבת מיהודים שהיגרו ( עלו ) לארץ ישראל לאורך כל ימי התנועה הציונית ומדינת ישראל, לא זנחה מעולם את רכיבי ארץ המוצא של חבריה וחברותיה . עוד בתקופת היישוב, ואף ביתר שאת לאחר הקמתה של מדינת ישראל, הקפידו יחידים וקבוצות לשמר את הזיקות שלהם לארץ המוצא שממנה הגיעו . הזיקות הללו מוּכּרות בעיקר בתחום היצירה התרבותית כמו סגנונות מוזיקליים, מנהגי הבישול והאכילה או חלחול מונחי לשון משפות המוצא אל השפה העברית . וחשוב לא פחות, הזיקות של הישראלים ה׳חדשים׳ לארץ המוצא השתמרו באמצעות מבנים מוסדיים : הקמת התאחדויות עולים שתיווכו את צורכיהם של העולים אל מול הרשויות וגם הקימו מסגרות ששימשו ‘אזורים בטוחים׳ למי שעשו צעדים ראשונים בארץ חדשה . הזיקות הללו לא נעלמו במעבר מדור לדור, והן שרירות וקיימות גם כיום, בדור השלישי והרביעי להגירה . למרות המערכה הממוסדת ליצירת ה׳ישראלי׳ ה׳אחד׳ ( והאחיד ) , ההתרחקות מארץ המוצא לא הביאה למחיקת המטען של יחידים ושל קהילות שהגיעו לישראל — הן בתרבות והן בזהות . גם זו זירה שפרדיגמת ‘מבטים׳ מציעה להסתכל עליה הסתכלות רפלקסיבית . איך ישראלים מפרשים את התרבות המיובאת של קהילה כזו או אחרת ? מה הם מרגישים בנוגע למנהגים הזרים להם שחלחלו למציאות הישראלית וקנו להם אחיזה בה ? ומה כל זה מלמד על החברה הישראלית עצמה ? החשיבות של סוג זה של ניתוח באמצעות התמה של ‘מבטים׳ חורגת מגבולות השיח העיוני, האקדמי, אל המרחב הציבורי, והדיון המתקיים בו בקרב מבצעי מדיניות, קובעי מדיניות, אמצעי התקשורת, מחנכים ויחידים ויחידות מן השורה . איתור מרחבים בישראל ( מרחבי שיח, אתרי תרבות וסמלי תרבות, וגם מקומות מסוימים כמו מוסדות ושכונות מגורים ) שמתקיימים בהם דיאלוג ישיר ודיאלוג עקיף עם רכיבי תרבות, עם אמונה ועם השקפות עולם שמקורם בקהילות יהודיות שונות שמחוץ לישראל — עשוי לאתגר את תפישות ההייררכייה החד-כיוונית בין ישראל ובין ‘התפוצות׳ . המסר של מעבדת ‘מבטים׳, העובר כחוט השני בקובץ הזה וגם בפעילותו של צוות המחקר הפעלתני והייחודי שלה, הוא שהגיעה השעה לעבור שלב בדרך ההתבוננות שלנו על מערכת היחסים שבין ישראל לקהילות היהודיות — אלו שמחוצה לה ואלו שממשיכות להתקיים בתוכה . הגיעה השעה להתבונן על הקהילות היהודיות לא כמי שצופים מבעד למרפסת אלא כמי שמסתכלים על עצמנו במראה, וחשוב לא פחות — הגיעה השעה לקיים את הדיון הזה יחד : ישראלים ויהודים שמתגוררים מחוץ לישראל, ישראלים יהודים ולא יהודים, אנשי אקדמיה, קובעי מדיניות ואנשי מקצוע שנעים הלוך ושוב על הציר שבין ישראל לקהילות היהודיות ברחבי העולם . בהיבט האחרון הזה של פעילותנו אנו נותנים ביטוי למחויבות של מעל״י לפרוץ אל מחוץ למגדל השן האקדמי ולנסות לחולל שינוי גם בשיח הציבורי . בעת כתיבת הדברים האלה על אסופת המחקרים הראשונה של מעבדת ‘מבטים׳ סיימנו את סדנת המחקר השנייה של
|
|