הקדמה

עמוד:10

10 פולה קבלו, עופר שיף זה, הטענה שפיתחה מעבדת המחקר ובאה לידי ביטוי מובהק בקובץ שלפנינו היא שניתוח המבטים הישראליים נועד לחשוף לא רק את מה שאנו רואים בעולם היהודי אלא גם את מה שאיננו רואים בו — את נקודות העיוורון שהמבט הישראלי ההייררכי, הקלאסי, הטיפוסי מסתיר מאתנו . סוג זה של ניתוח עשוי ללמד אותנו על היבטים מסוימים של החיים היהודיים מחוץ לישראל אשר המבט הישראלי הטיפוסי מתקשה לפענח . לדוגמה, תפישות זהות יהודיות קבוצתיות שמבוססות על דיאלוג ועל קשרי גומלין עם סביבת הרוב הלא יהודית ועל ראיית החיבור בין חלקי הזהות השונים של יהודים בתפוצה ( ‘יהודי׳ לעומת ‘אמריקני,׳ ‘יהודי׳ לעומת ‘צרפתי׳, ‘יהודי׳ לעומת ‘מרוקאי׳ . . . ) בתור בסיס חיובי ומעשיר לזהות היהודית . עוד דוגמה לתפישות שהמבט הישראלי מתקשה לפענח נוגעת לתפישות סולידריות כלל-יהודית שאינן שואבות את כוח חיותן ואת הלגיטימיות שלהן מהכרה במרכזיות של מדינת ישראל . ערך מוסף אחר שזיהינו בדגם הניתוח של ‘מבטים׳ הוא המדד שהוא מספק לנו על השינויים החלים במבטים ישראלו-צנרטריסטיים לאורך זמן ובנוגע לקהילות יהודיות שונות . כך לדוגמה הרעיון המרכזי ב׳מבטים׳ יכול לשמש לבחינת גרסאות שונות של הטענה הישראלית הרווחת, שלפיה זהות יהודית קבוצתית אותנטית שאינה מתבססת על זיקה לישראל יכולה להתקיים רק באמצעות הסתגרות מפני חברת הרוב הלא יהודית ( בין שמדובר בסביבה לא יהודית עוינת ובין שמדובר בסביבה מקבלת ) ובאמצעות הצבת גבולות ברורים בין הקהילה היהודית לסביבתה הלא יהודית ( גבולות אלה עשויים לבוא לידי ביטוי בחינוך, במשפחה, בהרגלי בילוי ופנאי או במקום מגורים ) . עוד הבנה רבת-ערך שנובעת מן ההתבוננות ארוכת הטווח על ‘המבט הישראלי על התפוצות׳ נוגעת ליכולתנו לזהות שינויים שחלו בחברה בישראל בנוגע להגדרותיה העצמיות בתור מדינה יהודית ובתפישותיה בנוגע להגדרת ה׳אנחנו׳ הישראלי היהודי מול מעגלי קהילה, חברה ותרבות שהישראלים באים עִמם במגע אישי או ציבורי : העולם היהודי, הישראלים שאינם יהודים ( קהילות ערביות בישראל או קהילות של יוצאי ברית המועצות לשעבר שאינם רואים בעצמם יהודים ) או הקהילה הבין-לאומית בכללותה . פרדיגמת ‘מבטים׳ גם מאפשרת לנו הסתכלות רפלקטיבית על האופן שישראלים נוהגים לתייג את הקהילות היהודיות ברחבי העולם . האם לדוגמה תיוג ישראלי שלילי של עמדות תרבותיות אשר מבוססות על זיקה לחברות רוב לא יהודיות מוּחל החלה שווה על פרקטיקות תרבותיות שמשויכות ליהדות צפון אמריקה לעומת פרקטיקות שמשויכות ליהדות צפון אפריקה ? האם תיוג של עמדות יהודיות מסורתיות כ׳פרימיטיביות׳ או ‘אותנטיות׳ מושפע מהיחסים הבין-קבוצתיים בתוך ישראל ? מהדברים האחרונים אפשר ללמוד כי נקודת המבט של ‘מבטים׳ מתוחמת לא רק לאופן שיהודים אשר מתגוררים בישראל מבינים ומפרשים תפישות ונורמות של יהודים שמתגוררים מחוץ לישראל . היא כוללת את ה׳מבט׳ פנימה, אל תוך החברה הישראלית היהודית, זו שהיא סך רכיבי תרבות יהודיים מקהילות גיאוגרפיות ותרבותיות מגוונות . למרות האידיאולוגיה

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר