|
|
עמוד:152
ח ו מ ר י ל י מ ו ד ד י ג י ט ל י י ם ל ל מ י ד ה א ו ט ו נ ו מ י ת 152 שינויים בסביבת הלמידה : בעבר היה אפשר להניח הפרדה ברורה בין סביבות שונות או בין הקשרים שונים של למידה . לומדים ולומדות התחילו את דרכם בגן הילדים, שם הוכנה עבורם תוכנית לימודים מתאימה וחומרי לימוד מותאמים . משם המשיכו לבית הספר היסודי והתיכון, ומשם למוסדות להשכלה גבוהה או להשכלה מקצועית . מכיוון שלכל סביבה היו יעדים ומאפיינים ברורים ומוגדרים מראש, היה אפשר לאפיין את חומרי הלימוד בהתאם . אולם הדינמיות הגוברת בשוק העבודה ובחיי הפנאי מובילה להיברידיזציה ( הכלאה ) של מערכות למידה, פנאי ועבודה . למשל, תוכניות שונות מציעות לתלמידי תיכון ותלמידות תיכון להשתלב בלימודים אקדמיים, ולסטודנטים וסטודנטיות להתנסות בעבודה מעשית . גם מי שסיימו את השכלתם הפורמלית מבקשים להמשיך ללמוד, למטרות תעסוקה או פנאי . כוחות אלו מובילים להיברידיזציה של הקשרי למידה ( 2017 Stommel, 2012 ; Köppe, Nørgård & Pedersen, ) : תכנים שפותחו בהקשר אחד משמשים בהקשרים אחרים . פעילויות לימודיות במסגרת אחת מפגישות לומדים עם שותפי שיח מסביבות וממעגלי חיים מגוונים . ההיברידיזציה מפגישה לומדים עם תכנים והקשרים אותנטיים שאיתם יצטרכו להתמודד עם צאתם ממסגרת הלימודים הפורמלית, וכאשר זו מנוהלת כהלכה — היא יכולה לעודד אוטונומיה וגמישות . לדוגמה, אוניברסיטאות ברחבי הארץ מפתחות כיום "מוקים" — קורסים מקוונים פתוחים ( MOOCs ) במגוון נושאים, המקנים לסטודנטיות ולסטודנטים נקודות זכות אקדמיות . אולם רוב המשתתפים בקורסים הם בעלי תארים אקדמיים, המשולבים כבר בעולם העבודה, וחלקם אף לאחר פרישה . גם תלמידי בית ספר מתחילים להשתלב במוקים . למשל, אוניברסיטת תל אביב תומכת בבתי ספר בכל הארץ המשלבים את הקורסים בתוכנית הלימודים שלהם במסגרת מיזם "כיתה אקדמית" . תלמידי תיכון לומדים מוקים כחלק מתוכנית הלימודים שלהם, בהנחיית מורות ומורים מבית הספר שהוכשרו לכך . בסיום הקורס הם נבחנים בבית הספר בהתאם לתוכנית הלימודים, אך עומדת בפניהם גם האפשרות להיבחן באוניברסיטה, והצלחה בבחינה נזקפת לזכותם בתנאי הקבלה ובפטור מקורסים לקראת תואר אקדמי . דוגמה זו מבהירה כיצד תוכן לימודי שפותח בהקשר אחד משמש בהקשר אחר, וממחישה כיצד אפשרויות הבחירה של תלמידות ותלמידים הולכות ומתרחבות . שינויים במקורות הידע : מלבד מאגרים של חומרי לימוד מפוקחים, כגון "המרחב הפדגוגי" של משרד החינוך, עומד לרשות התלמידים והתלמידות כיום מגוון אדיר של מקורות מידע זמינים שיכולים לשמש למטרות למידה . מקורות אלו מתאפיינים ברמות שונות של בקרת איכות . בקצה אחד נמצאים מאגרים מובנים כגון Khan Academy או אתר מכון דוידסון שבהם יש בקרה מקצועית על איכות התכנים . בקצה השני יש אין-ספור פוסטים ברשתות חברתיות, בלוגים וסרטוני גולשים ב - YouTube , שעליהם לרוב אין בקרה כלל . ובתווך — מיזמי חוכמת המונים המבוססים על עריכה שיתופית, כגון ויקיפדיה, שבהם קהילת הגולשים מבצעת את בקרת האיכות . לצד העושר והמגוון שמזמנים חומרים אלו, הם מעלים אתגרים מורכבים בפני מערכת החינוך, המורים והמורות והלומדים והלומדות . את מקורות המידע המקוונים יוצרים מגוון רחב מאוד של מחברים : מחברים בעלי מומחיות ומחברים שאינם מומחים ; מחברים שמטרתם לספק מידע מדויק שישרת את מטרות הקוראים ומחברים שמטרתם לספק מידע שישרת אינטרסים כלכליים או אידאולוגיים ; מחברים המתקשרים דרך טקסטים מסורתיים כגון כתבות, ערכים אנציקלופדיים ומאמרי עמדה ומחברים המתקשרים בעזרת מגוון רחב של טקסטים מסוגים חדשים כגון פוסטים, ציוצים, ממים, יומני וידאו ועוד . לכן, יחד עם ההזדמנויות החיוביות ללמידה הנוצרות מזמינותם של תכנים רבים ומגוונים, מתעוררים קשיים הקשורים באמינות
|
|