|
|
עמוד:99
מ ר כ י ב י ת ו כ נ י ת ה ל י מ ו ד י ם 99 ובמהות תחומי הדעת . בכיתות מתקדמות ניתן להפוך את הפרדיגמות התחומיות עצמן לנושא לימוד, וכך לקדם גם חשיבה ביקורתית : איך נקבעו הגבולות התחומיים, מהם השינויים שחלו עם השנים בהגדרות תחומיות שונות ואילו סוגים של אירועים מדעיים וחברתיים גורמים לשינויים מסוג זה . גם כאן ניתן לזהות הזדמנות לעיסוק במהות החשיבה עצמה . 3 . 6 . מגמות נבחרות הנוגעות ללמידה בין-תחומית בבית הספר תקצר היריעה מלבצע סקירה כוללת של למידה בין-תחומית במדינות אחרות ; להלן תיאור קצר של יוזמות אחדות מהעולם ומהארץ : 1 . ארה״ב, 2013 Next Generation Science Standards – NGSS— : מטרת סטנדרטים אלו, שהוגדרו על ידי קונסורציום של מדינות בארצות הברית, לשפר ולעדכן את למידת המדעים . הסטנדרטים מתייחסים לחומרים ולמושגים שהתלמידים אמורים להכיר וליישם בסוף כל שלב במהלך תהליך הלמידה . הסטנדרטים מכילים שלושה ממדים : הראשון — פרקטיקות של מדענים ; השני — מושגי ליבה והנחות ליבה של כל אחד מתחומי הדעת המדעיים ; והשלישי — מושגי רוחב לכלל התחומים המדעיים . מושגי רוחב מוגדרים כמושגים המגשרים מעל הגבולות של תחומי הדעת, מכיוון שהם בעלי ערך הסברי ברוב תחומי הדעת המדעיים או בכולם ( 2012 NRC, ) . המושגים הללו אמורים לאפשר לתלמידים מסגרת שתעזור להם לארגן ידע על העולם ממקורות תחומיים שונים לתוך תמונה אחת . לדוגמה : תבניות ( Patterns ) , סיבה ותוצאה ( Cause and Effect ) , קנה מידה, פרופורציות וכמות ( Proportion and Quantity, Scale ) ומערכות ומודלים מערכתיים ( Systems and System Models ) . 2 . פינלנד, 2016 — רפורמה קוריקולרית בחינוך היסודי : אחת המטרות המרכזיות של הרפורמה בתוכנית הלימודים בפינלנד הייתה הדגשת החשיבות של מיומנויות חוצות תחומי דעת ושל הוראתן . במרכזה של הרפורמה ניצבה התפיסה שלפיה בחברה במאה ה - 21 יש צורך במיומנויות ובכישורים כאלו יותר מבעבר, ויש לקדמם במסגרת כל אחד מתחומי הלימוד . כישורים אלו כוללים למשל כישורי טכנולוגיית מידע, יזמות ויכולת להשתתף בבניית עתיד בר-קיימא ( sustainable future ) . תוכנית הלימודים גם דורשת מכל בית ספר ללמד במהלך כל אחת משנות הלימוד נושא, קורס או פרויקט שישלב תכנים מנושאי לימוד שונים או יבחן את הנושא מנקודת מבט של כמה תחומי לימוד שונים . הנושאים הללו נקראים יחידות למידה רב-תחומיות . תוכנית הלימודים נקבעת על ידי כל בית ספר ; הזמן המוקדש ליחידות הללו והנושא שלהן נקבע על פי צורכי בית הספר המקומי . גם כאן הלימוד הבין- תחומי לא מחליף את הלימודים התחומיים אלא מצטרף כרכיב נוסף בתוך הלמידה ( 2018 Halinen, ) . 3 . יוזמות קיימות וניסיוניות בישראל : לימודי מדעים בחטיבת הביניים הם דוגמה ללמידה בין-תחומית המתקיימת כבר שנים רבות בתוכנית הלימודים בישראל . תוכניות הלימודים במדעים מתבססות על גישת ה - Society Science, Technology, ( STS ) המשלבת בין תחומי המדע, הטכנולוגיה והחברה, ועל הקשרים וההשפעות ההדדיות בין התחומים . זה שנים אחדות בתי ספר מסוימים בישראל אוגמים משאבים ומנהיגים אשכול של מקצועות לימוד בתחומים כגון לימודים הומניסטיים, מקצועות מדעיים 11 יש בתי ספר הנוהגים להקדיש שבוע לימודים אחד בכל מחצית ללמידה בין-תחומית, ומדעי החברה . 11 לדוגמה : בית הספר על שם מיי בויאר בירושלים ; פלך – בית ספר תורני ניסויי לבנות ; בית הספר התיכון הימלפארב בירושלים ; בית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה .
|
|