|
|
עמוד:97
מ ר כ י ב י ת ו כ נ י ת ה ל י מ ו ד י ם 97 הוראתם, על פי ההמלצות שנכתבו בסעיפים הקודמים ולאור הקריטריונים שיוצגו בהמשך . התאמת היקף הנושאים למשך הזמן הנדרש ללימודם, יחד עם חתירה להבניית ידע עמוק, תדרוש חשיבה וקבלת החלטות מצד מומחים ומומחיות בתחום . תהליך התכנון מחדש של תוכניות הלימוד יכלול כמה פעולות : הגדרת מושגי היסוד שיישארו בתוכנית הלימודים ; ארגון הידע סביב מושגים מרכזיים ו"שאלות גדולות" וכן קידום נושאים המשלבים תכנים ואסטרטגיות חשיבה . נוסף על כך, תוכניות הלימודים יאורגנו באופן שבו ערכים, היבטים רגשיים וחברתיים , שיטות מחקר והנחות יסוד אפיסטמיות יבואו לידי ביטוי מרבי בהם . אף כי בקריאה ראשונה של רשימת התחומים הכלולים בלימודי התשתית נדמה כי לא חל בהם שינוי משמעותי ביחס למצב הקיים היום, הרי שהתבוננות מעמיקה בהמלצות ובקריטריונים המפורטים בהמשך מצביעה על מהפכה של ממש בהיקף ובתוכן של לימודי התשתית . אף על פי שתחומי הדעת נותרו על כנם בשל הרלוונטיות המתמשכת שלהם, יעדי הלימוד ואופני הלימוד בתחומי הדעת צריכים להשתנות באופן משמעותי . הבחירה מה ללמד ולמשך כמה זמן תתבצע במסגרת תהליך מושכל של קבלת החלטות , והיא תכלול במקרים רבים גם צמצום ניכר בהיקף התכנים הנלמדים כיום . הכוונה היא כי במדעי הרוח, מדעים מדויקים, מדעי החברה והאומניות יכירו התלמידים את הדיסציפלינות הספציפיות ( למשל, ספרות , היסטוריה, ביולוגיה, מוסיקה או סוציולוגיה ) , אך יתוודעו לתכנים גם במהלך הלימוד של אשכולות בין-תחומיים ( למשל, מדעי הרוח, תרבות ישראל ומדעים או במסגרת יוזמות שיעלו מהשטח ) . חשוב להדגיש שדברים אלו אמורים בנוגע לכל שנות הלימוד גם יחד . על מנת לאפשר למידת עומק והיכרות מעמיקה בין מורה לתלמידים ותלמידות, אנו ממליצים שתלמיד לא ילמד בבת אחת יותר משישה – שבעה מקצועות או תחומים שונים שיוכלו להתחלף במהלך השנה . מכאן ברור גם שתהיה חלוקה של תחומים ומקצועות לימוד על פני השנים, כך שתלמיד לא ילמד במהלך שנת לימודים אחת את כל המקצועות . כמו כן, כדי להבטיח שילמדו "יותר על פחות" ולא "פחות על פחות", יש לפתח דרכים מתאימות להערכה של הבניית ידע עמוק הניתן להעברה אצל התלמידים והתלמידות ( בניגוד למבחנים הבוחנים שינון מידע ) וקריטריונים ברורים של איכות הידע הזה . 6 . למידה בין-תחומית 1 . 6 . מהי למידה בין-תחומית למידה בין-תחומית היא יצירה של ידע אינטגרטיבי, המבוסס על אינטראקציות בין תחומי דעת שונים, לצד חקר סוגיות שאינן ייחודיות לתחום מסוים . בהיותו מושג ״אופנתי״, קיים מגוון של הגדרות לבין-תחומיוּת . נתמקד בתפיסה המדגישה את האינטראקציה והאינטגרציה בין תחומי הדעת, ואת החיבורים הקוגנטיביים והפרקטיים המתאפשרים בזכותן . על פי הגדרה זו, בין-תחומיוּת רואה בתחומי הדעת רכיבים חיוניים לתהליך של אינטראקציה ואינטגרציה . לפיכך בין-תחומיוּת שונה מרב-תחומיוּת, הממקמת את תחומי הדעת זה לצד זה, בתיאום או ברצף, וכן מעל- תחומיוּת, המאתרת מערכות משותפות של אקסיומות ומגדירה תחומי-על ( למשל, מדעי האדם ) , ומאנטי- דיסציפלינריות, הרואה בתחומי הדעת מבנים מחשבתיים מגבילים שצריך לנתץ ( Thompson - Klein, 2017 ) . בלמידה בין-תחומית בבית הספר הכוונה למשבצות זמן של למידה - הוראה, שיעסקו בהן במפגשים בין מקצועות שונים . למידה כזו ניתנת ליישום בכמה דרכים : היא יכולה להתקיים במשבצת זמן קבועה כחלק
|
|