|
|
עמוד:149
ח ו מ ר י ל י מ ו ד ד י ג י ט ל י י ם : פ י ת ו ח , ה ט מ ע ה ו ש י מ ו ש 149 פיתוח של ספר אשר העיצוב שלו משקף עקרונות פדגוגיים מוצקים, ומתייחסת לאפקט החיובי שלו על תלמידים צעירים . יתרון נוסף של ספרי לימוד דיגיטליים הוא שאם הם פתוחים לעריכה, מורים ומורות יכולים ליטול חלק בבחירת פעילויות ובהתאמתם של הספרים ללומדים וללומדות ( ; 2016 Yerushalmy, Chazan & Yerushalmy, 2014 ) . אולם, לצד היתרונות קיימים חסרונות שיש לתת עליהם את הדעת . מימוש הפוטנציאל של פיתוח מיומנויות בתחום הדעת באמצעות למידה מספרים דיגיטליים תלוי בעיצוב פדגוגי על פי עקרונות עיצוב מתחום למידת המולטימדיה ומדעי הלמידה . לא תמיד העיצוב של ספרי הלימוד הדיגיטליים תואם את העקרונות הללו . לדוגמה, תלמידים ותלמידות עלולים לסבול מאפקט פיצול קשב בלמידה מייצוגים מרובים ( לדוגמה, טקסט ותמונה או סרטון ) . פיצול הקשב יכול להתעצם ככל שהמרחק בין הייצוגים גדל וכשאין סימנים המסייעים לתלמידים ולתלמידות לקשר בין הייצוגים . ככלל, שילוב מולטימדיה צריך להיעשות בזהירות ובמשורה שכן " More is not better " . מולטימדיה יכולה לעורר עניין, לאפשר ניצול יעיל יותר של המערכת הקוגניטיבית ולתרום ללמידה, אולם תרומה זו מתקיימת רק אם עיצוב המולטימדיה אינו מסיח את הדעת ומוביל לעומס קוגניטיבי ( 2016 Park, Flowerday, & Brunken, 2015 ; Schneider, Nebel, & Rey, ) . נוסף על כך, יש לציין שמרבית ספרי הלימוד הדיגיטליים סגורים לעריכה ואינם כוללים כלי עריכה למורות ולמורים . 4 . 5 . מהי רמת המוכנות למיצוי הערך המוסף הפדגוגי של חומרי הלימוד הדיגיטליים ? מוכנות חומרי הלימוד : על פי נתוני מכרז התוכן של משרד החינוך, יש כיום 639 ספרים דיגיטליים שמשרד החינוך אישר ( 436 במכרז התוכן ) . מתוכם, 500 ברמה בסיסית ו - 139 ברמה מתקדמת . כלומר, הרוב המכריע של ספרי הלימוד הדיגיטליים הם עדיין ספרים שהוכנו לדפוס ועברו דיגיטציה . אף שהטכנולוגיה ליצירת ספרי לימוד אדפטיביים זמינה כבר זה עשרים שנה ( 1996 Brusilovsky, Schwarz & Weber, ) , השימוש בה עדיין מצומצם, כנראה מפאת העלות הגבוהה והמורכבות הרבה של הפקת תכנים אדפטיביים . בעולם מסתמנות מגמות של הפקת יחידות תוכן מודולריות ומערכות פתוחות המאפשרות למורים ולמורות להרכיב בעצמם את סביבת הלמידה . לנוכח מגמות אלו, ייתכן שהמשקל בפיתוח תכנים מתקדמים יעבור ליחידות המודולריות, ולא ברור אם תהיה בעתיד השקעה רבה בספרי לימוד אדפטיביים . מוכנות תשתיות הקצה : כאמור, ברוב בתי הספר בישראל אין מחשב לכל תלמיד . מצב זה מקשה על שימוש אישי בספרי לימוד דיגיטליים . אפשר להשתמש בהם דרך מכשירי טלפון חכמים של התלמידות והתלמידים, אך פרקטיקה זו מעוררת התנגדויות שונות מצד מורים והורים, ואינה זמינה בחטיבה התחתונה . נוסף על כך, מסכים ניידים קטנים אינם אמצעי מיטבי לקריאה . עם זאת, למרבית התלמידות והתלמידים יש גישה למחשב ולמרשתת בביתם והם יכולים לגשת לספרים מקוונים לצורך למידה עצמאית בבית . מוכנות המורים : השימוש בספרי לימוד דיגיטליים ברמה בסיסית אינו שונה מאוד מהשימוש בספרים מודפסים, ולכן הפרקטיקות מוכרות למורים ולמורות והמוכנוּת שלהם גבוהה יחסית . אולם שימוש יעיל בספרי לימוד דיגיטליים מתקדמים, המנצל את האפשרויות הגלומות בספרים אלו להוספת שכבות מידע ופעילויות הידודיות, דורש מיומנויות הוראה חדשות ומצריך שינוי בתפיסת תפקיד המורה . יש לבחון כיצד ובאיזה היקף נדרשות תוכניות ההכשרה של מורים ומורות להקניית מיומנויות אלו .
|
|