|
|
עמוד:148
ח ו מ ר י ל י מ ו ד ד י ג י ט ל י י ם : פ י ת ו ח , ה ט מ ע ה ו ש י מ ו ש 148 אולם, לצד היתרונות ישנם גם חסרונות . מחקרים רבים השוו בין זיכרון והבנה הנוצרים בעקבות קריאה מנייר וקריאה ממסך . שלוש מטא-אנליזות עדכניות של מחקרים אלו הגיעו למסקנה שקריאה מנייר יעילה יותר מקריאה ממסך, במדדים שונים של זיכרון והבנה, בגודל אפקט ממוצע ששקול בערך לפער של 3 / 2 שנת לימוד ( 2018 , . Delgado et al . , 2018 ; Clinton, 2019 ; Kong et al ) . נחיתות הקריאה ממסך אינה תלויה ככל הנראה במגדר, בגיל או ברמת השכלה, ובמפתיע נראה שהיא רק מתעצמת, על פי השוואת נתונים שנאספו משנת 2000 עד 2017 ( 2018 , . Delgado et al ) . אחד ההסברים לנחיתות של קריאה ממסך הוא שהרגלי הקריאה ממסך מעודדים קריאה שטחית, שבמהלכה הקוראים נתונים להסחות דעת רבות ושבה התהליכים המטא-קוגניטביים של ניטור וניהול הקריאה מתערערים ( 2018 , . Wylie et al ) . הרגלי הקריאה הדיגיטלית שונים משמעותית, ככל הנראה, מהרגלי הקריאה מדפוס . הקריאה הדיגיטלית מהירה ומרפרפת יותר, והרגל זה עלול להשפיע לרעה על הלמידה ( 2018 , . Delgado et al ) . במקביל, יש גם דיווחים שתלמידים ותלמידות רבים מעדיפים לקרוא טקסטים לימודיים מודפסים . למשל, בסקר של חברת סכולסטיק העידו % 49 מהילדים שהם מעדיפים לקרוא ספרים מודפסים, ובקרב ילדים בני פחות מ - 11 המספר עולה ל - % 56 ( 2015 Scholastic, ) . סקר שנערך בספריות בתי ספר בארה"ב מצא ירידה במספר הספרים הדיגיטליים ( 2015 Romano, Girmscheid & Genco, ) , כנראה בשל ביקוש נמוך : התלמידות והתלמידים משתמשים בספרים הדיגיטליים במסגרת עבודת הכיתה, אך כשיש בידם בחירה — הם מעדיפים ספרים מודפסים . קונסורציום E - Read של האיחוד האירופי, המאגד כ - 200 חוקרים המתמחים בקריאה ובאוריינות, פרסם לאחרונה הצהרת קונצנזוס בנושא קריאה דיגיטלית ( 2019 E - Read, ) . חוקרי הקונסורציום סבורים שקריאה מנייר וקריאה ממסך כרוכות בתהליכי עיבוד מידע שונים, ושהנייר הוא עדיין המדיה המועדפת לקריאה של טקסטים ארוכים, במיוחד כאשר מטרת הקריאה להבין ולזכור היטב את המידע . קריאה של טקסטים ארוכים חשובה להתפתחות קוגניטיבית, למשל לשיפור הזיכרון, לפיתוח כושר הריכוז ולהעשרת אוצר המילים . לכן החוקרים ממליצים לטפח ולשמר את יכולת הקריאה של טקסטים ארוכים מנייר . יחד עם זאת, לטענתם יש צורך לפתח גם את היכולת לקרוא טקסטים דיגיטליים, מאחר שסביבת הקריאה במאה ה - 21 היא היברידית . לאור זאת מציגים חוקרי הקונסורציום כמה המלצות אופרטיביות לתכנון לימודים : חשוב שבתי ספר וספריות ימשיכו לעודד תלמידים ותלמידות לקרוא ספרים מודפסים ויקדישו לכך זמן בתוכנית הלימודים . מורים ואנשי חינוך צריכים להבין שהמעבר המהיר בין תכנים מודפסים ודיגיטליים אינו ניטרלי ולכן יש צורך בפיתוח של אסטרטגיות וכלים לקריאה דיגיטלית מעמיקה, על מנת שלא יפגעו הבנת הנקרא והתפתחות מיומנויות של חשיבה ביקורתית . יש לגבש סטנדרטים והנחיות לעיצוב ולפיתוח של תכנים דיגיטליים, בזיקה למיומנויות הדרושות לקריאה אפקטיבית בכלי מדיה שונים . בפרט, נדרש אפיון מדויק של מיומנויות קריאה דיגיטלית ותוכניות לימודים המכוונות לפיתוחן . יעד נוסף הוא פיתוח מיומנויות בתחום הדעת . גם כאן, לספרי הלימוד הדיגיטליים יתרונות משמעותיים : האפשרות לשלב בספרים דיגיטליים הדמיות, מודלים ממוחשבים, דיונים וקישורים פותחת פתח לחוויות למידה המעודדות הבניה של ידע ופיתוח מיומנויות כגון חקר ושיח קונסטרוקטיביסטי-ביקורתי . ספרי לימוד דיגיטליים יכולים לכלול תוכן עשיר — ובכלל זה מולטימדיה, סימולציות והמחשות ויזואליות אינטראקטיביות — שיכול לתרום ללמידה ( 2016 Yerushalmy, ) . לדוגמה, קורת ( 2010 Korat, ) מתארת
|
|