|
|
עמוד:47
י ד ע ו ח ש י ב ה 47 4 . תפיסות של דרכי הוראה ולמידה אי אפשר לנתק את הדיון בתוכניות הלימודים מהדיון בהנחות היסוד באשר לדרכי הוראה ולמידה, כלומר לנתק את הדיון ב"מה" מלמדים מהדיון ב"איך" מלמדים . נציג אפוא להלן תפיסות מרכזיות הנוגעות לדרכי הוראה ולמידה ונסביר את השלכותיהן על סוג הידע שהן אמורות לטפח ועל תכנון לימודים . תחילה נציג את המודל המסורתי להוראה וללמידה — מודל המסירה — המבוסס על התפיסה שהוראה היא תהליך של העברת מידע מהמורה אל התלמידים ; נציג גם את הביקורת הקשה שספג מודל זה בשנים האחרונות . לאחר מכן נתאר מודלים פדגוגיים המבוססים על מחקר ומבטאים גישה אחרת ללמידה ולהוראה . מודלים אלו אמורים להתמודד עם הביקורת שהועברה כנגד המודל המסורתי . בתוך כך נרחיב את הדיון שערכנו קודם בנושא הידע העמוק . מושג זה נשמע רבות בשיח החינוכי בישראל, אך לא תמיד באופן המבטא את התפיסה החינוכית מבוססת המחקר העומדת בבסיסו . בחלק האחרון של הפרק נדון בשאלה עד כמה מיושמים בישראל המודלים המבטאים פדגוגיה פרוגרסיבית מבוססת מחקר . 1 . 4 . המודל המסורתי להוראה — מודל המסירה המודל המסורתי להוראה נקרא גם מודל המסירה . הוא עוסק בהעברת מידע מהמורה לתלמיד, והוא עדיין נפוץ מאוד בבתי ספר בישראל וברחבי העולם ( OECD, 2019 a ) . לפי מודל זה, ידע ניתן להעברה מהמלמד או המלמדת אל הלומד או הלומדת כפי שהוא — המורה מוסר והתלמיד מקבל . תפיסה זו קשורה קשר הדוק לתאוריה הביהביוריסטית ללמידה שפותחה על ידי סקינר ( 1981 ; 1974 Skinner, ) , הגורסת כי למידה משמעה יצירת התניה חזקה בין גירויים רצויים לבין תגובות רצויות, בתבנית קבועה של גירוי - תגובה - משוב : שאלה או בעיה המוצגות בפני התלמיד הן הגירוי ; התשובה או הפתרון הם התגובות ; והמשוב החיובי או השלילי של המורה הוא בבחינת חיזוק חיובי או שלילי . על פי תאוריה זו, השתתפות הלומד בלמידה היא פסיבית ועיקרה תגובה לגירויים חיצוניים ( 1979 Mehan, ) . על פי המודל המסורתי להוראה, מטרתו העיקרית של בית הספר היא להקנות לתלמידים ולתלמידות מידע, המורכב מעובדות מקובלות על העולם ומתהליכים אלגוריתמיים ( כגון שורה של הנחיות סגורות ) בנוגע לאופן ביצוע מטלות . תפקידם העיקרי של המורים והמורות הוא להכניס את העובדות ואת התהליכים הללו לתוך ראשם של התלמידים והתלמידות באופן המדויק והיעיל ביותר, ובכך להפוך אותם לאנשים ונשים משכילים שבבעלותם אוסף גדול של עובדות ותהליכים הניתנים לשליפה . במילים אחרות, המורים והמורות יודעים את העובדות ואת התהליכים ותפקידם להעביר או למסור אותם לתלמידיהם — והתלמידים והתלמידות אינם אלא קולטים פסיביים של המידע ; תפקידם העיקרי הוא לשנן את העובדות ואת התהליכים הללו ולזכור אותם באופן מדויק ככל האפשר . תחילה על המורים והמורות למסור לתלמידיהם עובדות ותהליכים פשוטים, ורק לאחר מכן, בהדרגה, עובדות ותהליכים מורכבים יותר . צוותי ההוראה וכותבי ספרי הלימוד הם שקובעים מה פשוט ומה מורכב, וכן מהו סדר הלימוד המתאים, לא פעם לאחר שהם נועצים במומחי תוכן כגון מדענים, מתמטיקאיות, היסטוריונים וכדומה . עם זאת הם אינם מביאים בחשבון את המחקר על האופן שבו ילדים לומדים בפועל ובו מומחים יוצרים ידע . מידת ההצלחה של הלמידה נמדדת במבחנים הבודקים כמה מהעובדות ומהתהליכים אכן רכשו התלמידים והתלמידות . ככל שהילדים והילדות מצליחים לשחזר באופן המדויק ביותר מידע רב יותר כך נחשבת הלמידה מוצלחת יותר ( זוהר, 2013 ; Sawyer, 2006 a ) .
|
|