|
|
עמוד:144
ח ו מ ר י ל י מ ו ד ד י ג י ט ל י י ם : פ י ת ו ח , ה ט מ ע ה ו ש י מ ו ש 144 בתרחישים מסוג זה כדאי לנקוט צעדים להעלאת הכדאיות הפדגוגית של השימוש בחומרי הלימוד הדיגיטליים, שכן השימוש בהם כבר נפוץ בשדה . כלומר, יש להביא בחשבון שטכנולוגיות דיגיטליות רבות מתפשטות ספונטנית, לעקוב אחר ההתפתחויות הללו ולספק להן מענה פדגוגי המותאם לשימוש הקיים . יש מגוון דרכים לשפר את הכדאיות הפדגוגית : 1 . שיפור של תהליכי העיצוב והפיתוח של חומרי לימוד דיגיטליים על פי סטנדרטים שיעצבו מומחים ומומחיות ללמידה דיגיטלית ולתחומי הדעת השונים . לדוגמה, אפשר לעודד יצרני משחקים לפתח משחקונים שמטפחים הבנה וחשיבה מתמטית, או לעודד עיצוב של סרטונים שמכוונים ללמידה פעילה ומתחשבים במגבלות המערכת הקוגניטיבית של הלומדים והלומדות . 2 . פיתוח והטמעה של סטנדרטים להערכה ולבחירה של חומרי לימוד, בהתאם לממדים ולשיקולים שהוצגו לעיל . מטרתם של סטנדרטים אלו להקנות למורים ולמורות כלים לבחירה מיטבית של חומרי לימוד . למשל, בחירה של סרטונים או משחקונים המתאימים ליעדי הלמידה וליכולות הלומדים והלומדות . 3 . הפצה של פרקטיקות למידה והוראה לשימוש מיטבי בחומרי לימוד קיימים . למשל, אפשר לעצב דגמי הוראה בעזרת סרטונים שמספקים הזדמנויות ללמידה פעילה של תלמידים, וזאת דרך דיון בשאלות העולות מהסרטון, השוואה בין סרטונים, הערכת סרטונים, מיזוג בין סרטונים למקורות ידע נוספים או יצירה של סרטונים . תרחישים של מוכנות נמוכה וכדאיות פדגוגית גבוהה : מנגד ניצב הרביע השמאלי העליון, שבו ממוקמים חומרי לימוד בעלי פוטנציאל גדול ללמידה, הערכה או הוראה, אשר המוכנות לשימוש בהם נמוכה . הסיבות לכך יכולות להיות בשלות הטכנולוגיה, עלות גבוהה או דרישה לשינויים מרחיקי לכת בפרקטיקה החינוכית . במקרים אלו, כאמור, נדרשת השקעה במחקר ובפיתוח כדי לשפר את החומרים, להתאימם לצורכי המערכת ולהסיר חסמים להטמעתם . יחד עם זאת, במקרים אלו טמון גם מרחב חשוב של חדשנות ויזמות . חשוב לזהות טכנולוגיות וחומרים חדשים בעלי פוטנציאל של כדאיות פדגוגית גבוהה, ולאתר דרכים לשיפור המוכנות של טכנולוגיות אלו ומוכנות השטח לקליטתן . מטבע הדברים, השילוב של חומרי לימוד מסוג זה יהיה הדרגתי, וילֻווה בתהליכי ניסוי ובדיקה . דוגמה לחומרי לימוד מסוג זה הם, כאמור, חומרי לימוד המאפשרים למידה מותאמת אישית . לחומרים אלו יכולה להיות תרומה רבה ללמידה ( 2018 , . Holmes et al ) , אולם ברובם הגדול של תחומי הלימוד המוכנות לשימוש בהם עדיין נמוכה, וגם המוכנות של המורים והמורות והתשתיות לקליטתם עודן נמוכות . יש כמה דרכים אפשריות לשיפור המוכנות לקליטה של חומרי לימוד דיגיטליים, ובהן : 1 . זיהוי חסמים טכנולוגיים וארגוניים להטמעה יעילה של חומרי לימוד חדשים והסרתם . 2 . זיהוי והפצה של פרקטיקות למידה, הוראה והערכה המנצלות ביעילות את המזמינויות של חומרי לימוד שונים . 3 . יצירת מאגרי ידע ( דוגמת EEF - Education Endowment Foundation ) המנגישים לאנשי מקצוע המלצות מבוססות ראיות על פרקטיקות למידה והוראה לשימוש בחומרי לימוד דיגיטליים . המפתח להצלחה בכל אחד מהתרחישים הוא השקעה שיטתית בהכשרת מורים . הכשרת מורים משרתת את השאיפה לשיפור הכדאיות והמוכנות בשני הממדים ; מחד גיסא היא מעלה את המוכנות של מורים ומורות ( ודרכה של תלמידים ותלמידות ) לשימוש יעיל בחומרים חדשים, ומאידך גיסא היא מאפשרת למורים
|
|