|
|
עמוד:44
י ד ע ו ח ש י ב ה 44 3 . 3 . הקשר בין ידע תוכן לחשיבה וטיבו של ידע הניתן להעברה הקשר שבין ידע תוכן לחשיבה מוכר לעולם המחקר כבר שנים רבות . הוא נדון בהרחבה אצל זוהר ( 1996 ) . זוהר מצטטת את מקפק ( 1981 McPeck, ) , אשר טען שמנקודת ראות פילוסופית לא ייתכן כלל ידע ללא חשיבה . גם פרקינס וסלומון ( 1989 Perkins & Salomon, ) עסקו בסוגיה, אך מנקודת ראות פסיכולוגית . לטענתם, ממחקרים עולה שמיומנויות חשיבה אינן כלליות ( כלומר אינן מנותקות לחלוטין מתוכן ) , אך גם אינן תלויות תוכן ( כלומר אינן מנותקות לחלוטין ממרכיבים כלליים של חשיבה ) , הן מעין סינתזה בין מיומנויות חשיבה כלליות לבין ידע הייחודי לתחום התוכן . כך, למשל, בכל תחומי התוכן טיעונים צריכים להתבסס על ראיות ; אולם מה נחשב לראיה מבוססת ובאיזה אופן היא נבנית ( לדוגמה : האם היא נבנית בעקבות מחקר אמפירי, ניסוי מחשבתי או בהתבסס על ניתוח טקסט ? ) — אלו משתנים מתחום תוכן אחד למשנהו . זוהר ( 1996 ) בחנה את הסוגיה מנקודת מבט חינוכית . היא בדקה שיטות שונות להוראת החשיבה, הסבירה את חסרונותיהן ואת יתרונותיהן ונימקה בהרחבה מדוע יש להעדיף את הגישה המשלבת להוראת החשיבה ( הקרויה גם גישת המיזוג ) . גישה זו משלבת את הוראת החשיבה בהוראה השוטפת של מקצועות הלימוד הרגילים הנלמדים בבית הספר . משמעות הדבר שתוכני הלימוד נלמדים לעומק, התלמידות והתלמידים נדרשים לחשיבה מעמיקה בנושאי הלימוד, ועקרונות כלליים של חשיבה מובלטים ונדונים מפורשות . בעת האחרונה נדון בהרחבה הקשר ההדוק שבין ידע תוכן לבין חשיבה גם במסמך "חינוך לחיים ולעבודה" שהזכרנו קודם ( 2012 National Research Council, ) . בהתבסס על סקירה רחבה מאוד של הספרות כתבו חברי הוועדה כך : בניגוד לתפיסה הרואה במיומנויות המאה ה - 21 מיומנויות כלליות שניתן ליישם במטלות שונות ובהקשרים שונים באקדמיה, בחיים האזרחיים, במקומות העבודה או במשפחה, הוועדה רואה במיומנויות המאה ה - 21 תחומי מומחיות ספציפיים לתחום תוכן מסוים, השזורים בידע ספציפי בתחום זה . כדי לשקף את התפיסה שלנו, שלפיה מיומנויות וידע קשורים זה בזה, אנו מאמצים את המונח "יכולות" ולא "מיומנויות" ( 3 . National Research Council, 2012, p ) . לדעת מחברי המסמך, יכולות המאה ה - 21 ( להבדיל ממיומנויות המאה ה - 21 ) הן בבחינת שילוב בלתי ניתן להפרדה בין תוכן ומיומנויות . יכולות אלה נבנות באמצעות מה שחוקרים אלה מכנים "למידה מעמיקה" ( deeper learning , עמ' 5 - 6 ) . לדידם, למידה מעמיקה היא תהליך שבאמצעותו מסוגלים הלומדים והלומדות לקחת את הנלמד במצב אחד וליישמו במצב חדש ( כלומר לבצע העברה ) . אם כן, התוצר של למידה מעמיקה הוא ידע הניתן להעברה, הכולל את ידע התוכן בתחום הדעת לצד ידע כיצד, מתי ולמה ליישם את הידע הזה בבואנו לענות על שאלות ולפתור בעיות חדשות . לדעתם, יכולות אלה נבנות סביב עקרונות מרכזיים של תחום התוכן והיחסים ביניהם ולא סביב עובדות שטחיות ונבדלות זו מזו או סביב כללים לפתרון שאלות ותרגילים . בעוד סוגים אחרים של למידה עשויים לסייע לשלוף מהזיכרון עובדות, מושגים או כללי פתרון, הרי רק למידה מעמיקה מאפשרת ליישם את הנלמד בפתרון בעיות חדשות . ראוי לציין כי גם מבחני הפיזה של ארגון ה - OECD מאמצים גישה דומה . הם מבוססים על התפיסה שמה שחשוב לאדם משכיל בימינו הוא ידע הניתן להעברה וליישום בהקשרים חדשים ( 2010 OECD, 2005 ; Schleicher, ) . עמדה זו באה לידי ביטוי גם במסמכים חדשים יותר של ה - a ( OECD 2018 ) . הוועדה הנוכחית מאמצת עמדה זו בנוגע להגדרה של "למידה מעמיקה" וכן את התפיסה של הידע שבאה בעקבות למידה כזו .
|
|