|
|
עמוד:90
מ ר כ י ב י ת ו כ נ י ת ה ל י מ ו ד י ם 90 נעשה בהם בשילוב תחומי דעת אחרים, ולמורים ולמורות שלימדו אותם לא הייתה תשתית ידע מספיקה באזרחות . מנגד מתבהר היום כי לא ניתן להסתפק בהוראת אזרחות כתחום דעת כדי להפנים את הידע, המיומנויות והערכים האזרחיים-דמוקרטיים כאורח חיים . במקום זאת יש לעסוק באזרחות לרוחב תוכנית הלימודים כולה ובהקשרים חינוכיים וערכיים שונים בבית הספר . למעשה, בדוח המסכם מחקר העוסק בחינוך לאזרחות באנגליה בשנים 2001 - 2010 ( 2010 , . Keating et . Al ) נמצא שהיעדים הושגו בצורה טובה יותר בקרב תלמידים ותלמידות אשר : א . למדו אזרחות כמקצוע בית ספרי נפרד ; ב . נבחנו בנושא בבחינות חיצוניות ; ג . למדו אצל מורים ומורות שהוכשרו לנושא והם בעלי מומחיות לכך ; ד . חינוך אזרחי ליווה אותם כחלק מחוויית לימודים מתמשכת ( במעגלים שונים ) . לנוכח ממצאים אלו ממליצה הוועדה על שילוב החינוך האזרחי-דמוקרטי כתחום רוחב במערכת, וזאת בנוסף, ולא כתחליף, לחינוך לאזרחות שקיים כבר היום . אף כי מדובר בתחום רוחב, אין החינוך לאזרחות מתמצה רק בלימוד של תכנים מסוימים או בשילוב מקצועות ; במקום זאת עליו להתבטא ככל האפשר גם בפרקטיקות הלימודיות ובאווירה החינוכית שתומכות במטרותיו, משום שלאלו, כפי שנאמר לעיל, תפקיד חשוב בחינוך האזרחי-דמוקרטי . בהתאם לידע המחקרי שנצבר, המלצתה של הוועדה היא שהחינוך האזרחי-דמוקרטי — הן כתחום דעת, הן כתחום רוחב — יקדם צבירת ידע והבנתו ( Learning to know ) , הקניית מיומנויות ( Learning to do ) וטיפוח עמדות, תפיסות ונטיות ( Davies et . al . , 1999 ; Kerr, 1999 ; McCartney, 2017 ( ) Learning to be ) . רכיבים אלו כוללים בין היתר : 1 . צבירת ידע בסיסי על מבנה המערכת הפוליטית ועל דרכי התנהלותה וכן על ההיסטוריה החוקתית, הפוליטית והחברתית של המדינה ; הכרת מערכות השלטון, דרכי פעולתן ויחסי הגומלין ביניהן ; הכרת הרעיון הדמוקרטי ודרכי ביטויו השונות במהלך ההיסטוריה ובמקומות שונים בעולם כיום . 2 . רכישת מיומנויות שיאפשרו ללומדים וללומדות לתפקד בחברה דמוקרטית, כמו היכולת לקרוא ולהבין טקסטים פוליטיים, להכיר ולתרגל דרכים שונות של פנייה לרשויות, לדעת להציג עמדות ולנמק אותן ולרכוש כישורי שכנוע ; יכולת לנהל שיח עם אחרים בלתי מסכימים, לקבל החלטות מושכלות, לדעת למתוח ביקורת בונה, ומנגד לדעת לקבל ביקורת ולהפיק ממנה לקחים וכן לדעת לפעול בשיתוף פעולה עם אחרים . 3 . הפנמה של עמדות, תפיסות ונטיות ) dispositions ( , כמו מחויבות וכבוד לעקרונות הכרעת הרוב ושלטון החוק ; מחויבות לרעיונות הדמוקרטיים של שוויון, חירות, זכויות האדם וכבודו ; פיתוח סובלנות כלפי עמדות שונות וכלפי קבוצות זהוּת שונות ; תחושת השתייכות למסגרת הפוליטית ( המדינה ) , 8 מחויבות ובמקרה של מדינות לאום גם תחושת השתייכות או סולידריות עם הקהילה הלאומית ( העם ) ; לחברה ולציבור ורצון להשפיע עליהם ולתרום לקידומם ; טיפוח מוטיבציה להשתתפות פוליטית 8 חלק מהוגי הדמוקרטיה הליברלית טוענים כי סולידריות לאומית או תחושת השתייכות אינן נדרשות לקיומה של דמוקרטיה ליברלית, ובמקרה של מדינות מרובות תרבויות אף פועלות בניגוד לרעיונות ליברליים של שוויון ושל הכלה . לדעתם יש להסתפק בחינוך לנאמנות משותפת של כלל האזרחים והאזרחיות לעקרונות הליברליים . עמדה זו שנויה במחלוקת, בעיקר בקרב הוגים והוגות הבאים מנקודת מבט של דמוקרטיה במדינות לאום או במדינות רב-תרבותיות ( ראו : קימליקה, 2005 ) . בהקשר הישראלי חוק החינוך הממלכתי מצהיר על תחושת ההשתייכות למדינה ועל הסולידריות החברתית כחלק ממטרות החינוך האזרחי- דמוקרטי . עוד הוא קובע כי כל תלמיד במדינה צריך להתחנך כך שיגדל להיות "אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו, אזרח נאמן למדינת ישראל, המכבד את הוריו ואת משפחתו, את מורשתו, את זהותו התרבותית ואת לשונו" ( חוק חינוך ממלכתי, 2000 , סעיף 2 ( 1 ) ) .
|
|