|
|
עמוד:42
י ד ע ו ח ש י ב ה 42 3 . מקום הידע בתכנון הלימודים העתידי המאה ה - 21 מאופיינת בשינויים הן בקצב ובהיקף היווצרותו של ידע חדש ( ברנדס ושטראוס, תשע”ד ) , הן בהגדרת הידע הנחשב תוצר ראוי של מערכת החינוך . שינויים אלה דורשים דיון מחודש בתפיסת הידע בתוכנית הלימודים . נעסוק בארבע שאלות המפתח שלהלן : 1 . 3 . האם הבניית ידע היא עדיין מטרה חינוכית מרכזית של החינוך במאה ה - 21 ? כפתיח לדיון בסעיף זה נבחין בין המושגים "מידע" ו"ידע" . מידע כולל אוסף של עובדות ללא ארגון פנימי וכן תהליכים סדורים וקבועים ( למשל, הנחיות כיצד לבצע תרגיל חשבוני שלב אחרי שלב ) . לעומת זאת, ידע כולל עובדות שמקושרות זו לזו ברשת של קשרים בעלי משמעות ללומד ( ראו סקירה אצל זוהר, 2013 ) . עידן המידע והאינטרנט מאפשר לתלמידים ולתלמידות וכן למבוגרים ולמבוגרות גישה ישירה ונוחה, חסרת תקדים בהיסטוריה, לכמויות אדירות של מידע . המידע הזה מתרחב ומתעדכן לעיתים תכופות ואף עלול לסתור את עצמו . מצב עניינים זה עשוי להביא למחשבה שלידע צריך להיות תפקיד שולי בלבד בבית הספר העתידי, ואולי די בכך שבית הספר העתידי יבנה אצל התלמידים והתלמידות מיומנויות של רכישת מידע ויכולות חשיבה, שבעזרתן יוכלו לגשת לאינטרנט ולהגיע בעצמם לתכנים שיזדקקו להם, היינו לבנות ידע חדש באופן עצמאי . בעניין זה עומדים זה מול זה שני מחנות מנוגדים . קוקסון ( 2009 Cookson, ) הסביר כי יש המאמינים שבעזרת גוגל, סקייפ וטוויטר תלמידינו יכולים "לנווט את עצמם" להשכלה . הם מניחים שנתונים בלתי מאורגנים עשויים להוביל להבניית ידע דרך תהליך כלשהו של חיבור אקראי, רציף ושיתופי של פיסות המידע . טיעון זה מתבסס על ההנחה שאנו לומדים לימוד מיטבי באמצעות איסוף נתונים, ושאיסוף זה נעשה בעקבות שאלות וצרכים שעולים בנו, ללא המעמסה של שיפוט והכוונה . לעומתם, יש המטילים בכך ספק . באורלין, למשל, טען בספרו "הדור הטיפש ביותר" ( 2008 Bauerlin, ) שהתחברות בלתי פוסקת לאמצעים דיגיטליים ותקשורתיים אינה מובילה לצמיחה, אלא לחסימת ההתפתחות האינטלקטואלית . לתפיסתנו, הוראה המכוונת להבניית ידע חייבת להישאר אחת המטרות המובהקות של בית הספר גם ( ואולי דווקא ) בעידן המידע, משלושה טעמים עיקריים : 1 . עידן המידע אינו מבטל את תפקידו ההיסטורי של בית הספר , שהוא הקניית גוף ידע בסיסי משותף לכלל אוכלוסיית התלמידים והתלמידות והיכרות עם נכסי צאן ברזל של החברה המועברים מדור לדור . אמירה עקרונית זו אינה מבטלת את הצורך לשוב ולבחון מדי פעם באופן ביקורתי ופתוח מה צריך להיות ההרכב של אותו גוף ידע משותף ומה היקפו — וגם אינה מבטלת את הצורך לעדכן אותו ( כפי שנציע בהמשך ) . 2 . היעדר בסיס כלשהו של ידע מפריע לרכישת ידע חדש . כדי לשאול שאלות אינטליגנטיות בתחום כלשהו, נדרשת היכרות מוקדמת עם התחום . כדי שיהיה אפשר להבין מידע חדש שרוכשים באופן עצמאי בחיפוש במאגרי מידע או באינטרנט וליצור בעזרתו ידע, יש צורך במערכת מושגים בסיסית שתאפשר להטמיע את המידע החדש ( ראו למשל Bransford et al . , 2004 ; Sawyer, 2006 a והחלק על תפיסות של דרכי הוראה ולמידה בסעיף ארבע של פרק זה ) .
|
|