|
|
עמוד:141
ח ו מ ר י ל י מ ו ד ד י ג י ט ל י י ם : פ י ת ו ח , ה ט מ ע ה ו ש י מ ו ש 141 השימוש בחומרי לימוד קיימים . למשל, האם החומרים הדיגיטליים עשויים להקשות על הקריאה או על ההבנה ? האם הם עלולים לפגוע בהתנסויות חושיות, גופניות או חברתיות ? עיקרון מנחה מרכזי הוא שהניתוח של הערך המוסף הפדגוגי צריך להתבסס על ראיות אמפיריות . יש מחקר נרחב על השימוש בחומרים ובכלים דיגיטליים בלמידה ובהוראה, וכבר יש גוף ידע מקיף שאפשר להסיק ממנו מסקנות על כדאיות השימוש במרבית חומרי הלימוד הדיגיטליים . למשל, בשנים האחרונות התפרסמו כמה מטא-אנליזות על התרומה של משחקים דיגיטליים להוראה ( ; 2016 , . Mayer, 2016 ; Clark et al Wouters et al . , 2013 ) , ומהן עולה שלמשחקים דיגיטליים אכן יש תרומה ללמידה, אולם גודל האפקט שלה קטן עד בינוני . כמו כן עולה מהמטא-אנליזות שלגורמים כגון משך המשחק, דרכי השימוש במשחק ותחום הדעת יש השפעה ניכרת על תוצאות הלמידה מהמשחק . ידע מסוג זה חיוני לקבלת החלטות מושכלות על היקף ההטמעה הרצוי ועל אופני ההטמעה היעילים של חומרי לימוד דיגיטליים . בעת ההערכה של הכדאיות הפדגוגית של חומרי לימוד דיגיטליים יש להעדיף מחקרים המבוססים על ניתוח תוצאות של מחקרים רבים ( כגון סקירות ספרות ומטא-אנליזות ) , ולהימנע ככל האפשר מהסתמכות על מחקרים בודדים, שכן תוצאות של מחקרים יחידים עלולות להטעות, במיוחד כשמדובר בהשפעה של טכנולוגיות חדשניות . נוסף על כך, יש חשיבות להתבססות על מחקר עדכני, העוסק בטכנולוגיות עכשוויות . עדיף להימנע מהסתמכות בלעדית על מחקרים מטעם חברות או ארגונים העוסקים בפיתוח ובקידום טכנולוגיות חינוכיות, מכיוון שאלו עלולים להיות מוטים . אם נעזרים במחקרים או בדוחות מטעם בעלי עניין, יש להצליב את המחקרים הללו עם מחקרים של חוקרים בלתי תלויים . התחום חדשני ויש בו טכנולוגיות חדשניות שעדיין לא נחקרו רבות . במקרים אלו יש להביא בחשבון את האופי הראשוני של הראיות ולהטמיע את הטכנולוגיות הללו בהדרגה ובזהירות, עד שתרומתן ללמידה תהיה ברורה יותר . את הראיות יעריכו מומחים לשילוב טכנולוגיות דיגיטליות בהוראה, בעלי הכשרה אקדמית מתאימה . אלו יכולים להיות מומחים מטעם משרד החינוך או מטעם מומחים חיצוניים . במקרים שבהם לא נאספו עדיין די ראיות על כדאיות השימוש בחומרי לימוד מסוימים, יש ללוות את הטמעתם בהערכה ובמחקר . השאלה השלישית שיש לתת עליה את הדעת היא האם מתקיימים התנאים ההכרחיים למיצוי הערך הפדגוגי של חומרי הלימוד הדיגיטליים מבחינת מוכנות החומרים, תשתיות הקצה וצוותי ההוראה . לפעמים טכנולוגיות חדשניות אינן בשלות עדיין לשימוש נרחב משום שהן אינן מאפשרות למידה מיטבית או בשל מורכבותן . לדוגמה, העיצוב של טכנולוגיות מציאות מדומה למטרות למידה עודו בחיתוליו, וסביר להניח שיחלוף זמן עד שטכנולוגיות אלו תותאמנה באופן מיטבי ללמידה . עד אז השימוש בהן יהיה מוגבל בהיקפו וניסיוני באופיו . מוכנוּת נמוכה יכולה לנבוע גם מהיעדר התאמה לשונית לעברית ולערבית . למשל, יש מחסור במשחקים לימודיים בעברית ובערבית המותאמים ליעדי תוכנית הלימודים הישראלית, ולכן המוכנות לשילוב משחקים לימודיים בהוראה במערכת החינוך בישראל נמוכה . כאמור, ההצלחה של הטמעת חומרי הלימוד הדיגיטליים תלויה במידה רבה במוכנות המורים והמורות להשתמש באופן מיטבי בחומרים אלו . שימוש בחומרי לימוד דיגיטליים מצריך מיומנות טכנית וגם ידע פדגוגי של פרקטיקות למידה והוראה מתאימות . הטמעת חומרי לימוד דיגיטליים מצריכה לעיתים התאמות מנהליות וארגוניות, כגון ניהול השאלת ציוד, הגדרת מערכת הרשאות ואיוש תפקידי תמיכה טכניים . לבסוף, אך לא פחות חשוב מכך, שימוש בחומרי לימוד דיגיטליים מצריך תשתיות פיזיות וטכנולוגיות מסוימות . יש לבחון בקפידה את מצב המוכנוּת הטכנולוגית בבתי הספר ולברר אם יש בהם תשתיות מתאימות לקליטת החומרים . הטבלה שלהלן ( טבלה 3 ) מסכמת את השאלות שיש לתת עליהן את הדעת בעת ניתוח הכדאיות הפדגוגית והמוכנוּת של חומרי לימוד דיגיטליים :
|
|