|
|
עמוד:41
י ד ע ו ח ש י ב ה 41 למידה ( learning to learn skills, or self - regulated learning ; לפירוט מיומנויות אלו ראו בהמשך : פרק שלוש, סעיף אחת ) . גם במסמך "חינוך לחיים ולעבודה" מושם דגש על מיומנויות מטא-קוגניטיביות, אלא ששם הן משויכות לתחום התוך-אישי ולא לתחום הקוגניטיבי . כבר בהתבוננות בשתי ההגדרות הללו ניכר הקושי של מומחים להגיע להגדרה אחת מוסכמת בנוגע למהותו של התחום הקוגניטיבי . עם זאת, בכל ההגדרות יש מקום מרכזי לסוגות שונות של אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה, חשיבה מטא-קוגניטיבית וסוגי חשיבה ( ראו בהמשך ) . גם את המושג "חשיבה מסדר גבוה" ( HOT ) קשה להגדיר ( זוהר, 2013 ; 2011 , . Schraw et al ) . רזניק ( 1987 Resnick, ) כתבה שמעצם טיבן, מיומנויות חשיבה "מגלות התנגדות לצורות מדויקות של הגדרה, צורות שלמדנו לקשר לעצם המהלך של קביעת מטרות חינוכיות ספציפיות" ( עמ' 3 ) . היא מוסיפה שאף שאיננו יכולים להגדיר חשיבה מסדר גבוה, קל לנו יחסית לקבוע מהן תכונות מפתח שלה, ואלה יוכלו לסייע לנו לזהות מתי היא מתרחשת . לדוגמה : חשיבה מסדר גבוה איננה אלגוריתמית ( כלומר סדר הפעולות בה אינו ידוע ונתון מראש ) ; היא נוטה להיות מורכבת ; לעיתים קרובות היא כרוכה בקריטריונים ובפתרונות מרובים ולא פעם בחוסר ודאות . במונחים כלליים חשיבה מסדר גבוה נוגעת לרמות חשיבה כגון יישום, ניתוח, הערכה ויצירה ( 2011 Bloom, 1956 ; Krathwohl, 2002 ; Leighton, ) . דרך אחרת לזהות חשיבה מסדר גבוה כרוכה ביכולת לזהות את אסטרטגיות החשיבה המופעלות כאשר היא מתרחשת, ובהן שאילת שאלות, טיעון, השוואה, זיהוי רכיבים וקשרים, הסקת מסקנות, מיזוג מידע, העלאת השערות, תכנון, בידוד משתנים, העלאת מגוון נקודות מבט וקביעת יחסי סיבה - תוצאה ( משרד החינוך — המזכירות הפדגוגית, תשס"ט ) . אסטרטגיות חשיבה יכולות לעמוד בפני עצמן, או, כאמור לעיל, לשמש אבני בניין לסוגות חשיבה . חרף ההבדלים הניכרים בין אסטרטגיות החשיבה השונות שהזכרנו, יש להן גם הרבה מן המשותף, בייחוד כאשר רואים בהן מטרות למידה מורכבות שאינן מסתכמות בזכירת עובדות או כללים אלגוריתמיים לפתרון בעיות . יש לציין כי במסמך "חינוך לחיים ולעבודה" נעשית הבחנה ראויה בין אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה לבין סוגות חשיבה ( מרזנו ואחרים, 2002 ; 1994 National Research Council, 2012 ; Swartz & Parks, ) . באסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה הכוונה לפעולות קוגניטיביות ממוקדות כגון שאילת שאלות, העלאת השערות, עריכת השוואות ויצירת הכללות . בסוגות חשיבה הכוונה לתהליכים מקיפים ורבי-שלבים, מורכבים ועשירים, כגון חשיבה יצירתית, חשיבה ביקורתית, חשיבה מדעית, חקר, קבלת החלטות ופתרון בעיות . ביצוען של סוגות החשיבה כרוך בהפעלה משולבת של כמה אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה, שהן אבני הבניין של תהליכים אלה ( זוהר, 2013 ; 2004 Schraw et al . , 2011 ; Zohar, ) . כל אסטרטגיית חשיבה עשויה לשרת כמה סוגות חשיבה . לדוגמה, בתהליך החקר השוואה היא פעולה מרכזית בשלב ניתוח התוצאות, ובתהליך הבניית מושג היא חיונית ליצירת הכללות . חשיבה עשירה המתרחשת בתוך הקשר היא לעיתים קרובות מורכבת ולא ניתנת בנקל לפירוק למושגים אלה, שגבולותיהם לעיתים עמומים ( זוהר, 2013 ) . בפרקים הבאים נדון ביתר הרחבה בידע ובחשיבה, וכן במקום שהוועדה ממליצה לתת להיבטים אלה בתוכנית הלימודים .
|
|