|
|
עמוד:140
ח ו מ ר י ל י מ ו ד ד י ג י ט ל י י ם : פ י ת ו ח , ה ט מ ע ה ו ש י מ ו ש 140 בשינויים מעמיקים בפרקטיקה חינוכית לצורך שימוש בחומרי הלימוד . דוגמה לחומרים כאלו : חומרי למידה אדפטיביים . חומרים ברביע זה מצריכים השקעה במחקר ופיתוח כדי לשפרם ולהסיר חסמים להטמעתם . כדאיות נמוכה ומוכנוּת גבוהה — חומרי לימוד שפוטנציאל החדירה שלהם למערכת גבוה, אך הערך הפדגוגי שלהם נמוך יחסית . דוגמה לחומרים ברביע זה היא סרטוני וידאו . לסרטונים יכול להיות ערך לימודי מסוים מכיוון שהם מאפשרים להמחיש מושגים ותופעות, אולם לצפייה בסרטון יש תועלת נמוכה בהשוואה לחומרי לימוד המיועדים ללמידה פעילה, כגון סימולציות וכלי חקר . כדאיות נמוכה ומוכנוּת נמוכה — חומרי לימוד המצריכים השקעה רבה ומספקים תמורה מועטה . דוגמה לחומרים ברביע זה היא הרצאות מצולמות . מחקרים מראים שרמת הקשב יורדת דרמטית כאשר הסרט אורך יותר מדקות ספורות, ושמִבֵּין דרכי הוראה רבות, הרצאות מוקלטות מתאפיינות ברמת המעורבות הנמוכה ביותר מצד לומדים ( 2014 Guo, Kim & Rubin, ) . נוסף על כך, למוסדות חינוך רבים חסרה תשתית להפקה של הרצאות מצולמות באיכות טובה . 1 . 4 . ניתוח כדאיות פדגוגית ומוכנות כדי לנתח את הכדאיות הפדגוגית ואת המוכנוּת של חומרי לימוד דיגיטליים יש לענות על שלוש שאלות : מהם היעדים הלימודיים ? מהי הכדאיות הפדגוגית של חומרי הלימוד הדיגיטליים להשגת יעדים אלו ? ומהי רמת המוכנות למיצוי הערך המוסף הפדגוגי של חומרי הלימוד הדיגיטליים ? כאמור, השאלה הראשונה שראוי לשאול כדי לבחור ולהעריך חומרי לימוד היא מהם היעדים הלימודיים שאותם שואפים להשיג . היעדים יכולים לכלול רכישת ידע אך גם פיתוח של אסטרטגיות חשיבה וכישורים שונים, או טיפוח נטיות וערכים . יעדים אלו נובעים ממטרות העל של תוכנית הלימודים . חשוב לציין שהיעדים יכולים להיות גם יעדים לימודיים ידועים וגם יעדים לימודיים חדשים הנוצרים בעקבות ההזדמנויות והאתגרים שמזמנת הטכנולוגיה . למשל, התפתחותן של תוכנות המאפשרות חקירה גאומטרית יכולה ליצור יעדים חדשים בהוראת הגאומטריה . יש לתת את הדעת גם על הקשר הלמידה ועל מאפייני הלומדים והלומדות ( כגון גיל, שפה, מגזר ורקע לימודי ) . לאור זאת, יש לנסות לאפיין את טיבן של התנסויות הלמידה שיאפשרו להגשים את יעדי הלמידה באופן מיטבי . לדוגמה, יעד של פיתוח יכולת קריאה שוטפת והבנת הנקרא מושג באמצעות התנסות מרובה מאוד בקריאה מעמיקה של טקסטים מגוונים וחשיבה על משמעותם . השאלה השנייה היא מהי הכדאיות הפדגוגית של חומרי הלימוד הדיגיטליים להשגת יעדי הלמידה, לעומת חומרים לא דיגיטליים . במילים אחרות, מהו הערך המוסף הפדגוגי של חומרי הלימוד הדיגיטליים, מעבר למה שניתן להשיג בעזרת חומרים מודפסים או מוחשיים ? יש מחוונים העשויים לסייע למקבלי החלטות לאמוד את הערך המוסף הפדגוגי של חומרי לימוד דיגיטליים . למשל אנסטי ווטסון ( Anstey & Watson, 2018 ) מציעים מחוון להערכת כלי הוראה ולמידה דיגיטליים בהשכלה גבוהה, ובארגון סטד"ה ( SETDA, 2018 ) פיתחו כלי עזר למקבלי החלטות בתהליך התכנון, הבחירה והרכישה של חומרי לימוד . גם משרד החינוך פיתח מחוון להערכת חומרי לימוד דיגיטליים, המקיף ממדים שונים של חוויית הלמידה ( רימון ועמיתים, 2015 ) . אולם יש לציין שמחוונים אלו הם לרוב כלליים ואינם מותאמים ליעדי הלמידה הספציפיים של תחומי דעת שונים . ניתוח מעמיק של חומרי לימוד דיגיטליים צריך להתחשב במאפיינים של תחומי הדעת השונים, ביעדי הלמידה הספציפיים שלהם ובמבנה האפיסטמי של תחום הדעת . הניתוח צריך להביא בחשבון גם את מה שעלול להיגרע מחוויית המשתמש, מחוויית הלמידה או מחוויית ההוראה לעומת
|
|