|
|
עמוד:40
י ד ע ו ח ש י ב ה 40 למידה והוראה, אי אפשר להפריד ביניהם לגמרי . לדוגמה, המסמך הנוכחי ממליץ לטפח במסגרת הוראת כל מקצועות הלימוד ערכים חברתיים ודמוקרטיים ברוח ערכי מגילת העצמאות . זאת ועוד, בדיון שנערך במסמך זה בנושא הרלוונטיות של למידה, נטען בין היתר שרלוונטיות מעלה את המוטיבציה ללמוד . כלומר, הדיון במסמך הנוכחי מתייחס גם להיבטים ערכיים, חברתיים ורגשיים ( שהרי מוטיבציה שייכת לתחום הרגשי ) . יתרה מזו, כפי שראינו בפרק הפתיחה, הוועדה מאמצת תפיסה הרואה בטיפוח הרווחה האישית ( well being ) מטרה חינוכית ראשונה במעלה, תפיסה המדגישה גם היא היבטים ערכיים, חברתיים ורגשיים . אולם המסמך אינו עוסק באופן שיטתי בתחומים אלה . משום שהמסמך מתמקד במיומנויות חשיבה ובידע נבהיר בפרקים הבאים את המושגים הללו . חשוב לציין כי בטרמינולוגיה של הספרות המחקרית ובשיח החינוכי בשדה נפוצים מושגים רבים לתיאור תהליכים קוגניטיביים, ובהם "מיומנויות", "אסטרטגיות", "יכולות", "כישורים" ו"תבניות" ( הרפז, 2005 ) . במסמך זה בחרנו להשתמש לסירוגין במושגים "מיומנויות חשיבה" ו"אסטרטגיות חשיבה" . המונח "מיומנויות חשיבה" שגור בשיח החינוכי בארץ ובעולם, ובמיוחד מדברים עליו בהקשר של היות החשיבה חלק מ"מיומנויות המאה ה - 12" . עם זאת, בהקשר של פיתוח חשיבה מסדר גבוה הוועדה רואה יתרון בשימוש במושג "אסטרטגיות חשיבה" . בהקשרים רבים המושג "מיומנויות" מתייחס ליכולות טכניות למדי, ואילו בהקשר הנוכחי הכוונה לתהליך שאינו טכני אלא פתוח, בלתי מוגדר וטומן בחובו מגוון אפשרויות . השימוש במושג "אסטרטגיות חשיבה" פותר בעיה זו משום שהוא מרמז על קיומה של דרך פעולה מושכלת ומודעת המכוונת להשגת יעד . הוועדה מודעת לשימוש הרווח היום במסמכים עדכניים במושג "יכולות" ( competencies ) ( ראו למשל : OECD, 2018 a ) , אך מושג זה אינו תופס מקום מרכזי במסמך שלפנינו . אנו מזכירים אותו בעיקר כאשר אנו מצטטים מסמכים בין-לאומיים, אך איננו מאמצים אותו בדיון שלנו ובניסוח ההמלצות, שכן להערכת חברי הוועדה מערכת החינוך בישראל מצויה בעיצומו של תהליך הטמעה הכרוך בהתרגלות לשימוש במושגים "מיומנויות חשיבה" ו"אסטרטגיות חשיבה" . להערכתנו, החלפת המושגים הללו במושג החדש "יכולות" עלולה לגרום לחוסר בהירות ולתרעומת ולא תהיה פורייה . המושג "יכולות" מדגיש כי ידע ומיומנויות כוללים את היכולת הפעילה לעשות דברים חדשים בעזרת הידע ומיומנויות החשיבה ( או אסטרטגיות החשיבה ) שנלמדו . אף שאין למושג "יכולות" מקום מרכזי במסמך, האופן שבו אנו מגדירים בהמשך הדברים ידע ומיומנויות או אסטרטגיות חשיבה מדגיש כי לדעתנו אלה אינם סטטיים, אלא כוללים את היכולת לבצע בעזרתם פעולות דינמיות בהקשרים חדשים . 2 . חשיבה מסדר גבוה ( Higher Order Thinking – HOT ) על פי המסמך "חינוך לחיים ולעבודה : פיתוח ידע ניתן להעברה במאה ה - 12" ( National Research Council, 2012 ) , בתחום הקוגניטיבי נכללים שלושה מקבצים של יכולות : תהליכים ואסטרטגיות קוגניטיביות, ידע ויצירתיות . מקבצים אלה כוללים יכולות כגון חשיבה ( reasoning ) , חשיבה ביקורתית, אוריינות מידע, ארגומנטציה וחדשנות ( 2012 Pellegrino & Hilton, ) . על פי המסמכים של ה - a ( OECD 2018 2017, ) , מיומנויות קוגניטיביות הן מערכת של אסטרטגיות חשיבה המאפשרות את השימוש בשפה, במספרים, בחשיבה ובידע נרכש, וכוללות מיומנויות מילוליות ולא מילוליות, מיומנויות חשיבה מסדר גבוה ( High Order Thinking Skills ) ומיומנויות מטא-קוגניטיביות . האחרונות כוללות בין השאר יכולת של הפרט להכיר את הידע של עצמו, את המיומנויות העומדות לרשותו, וכן את עמדותיו וערכיו ואת ידיעותיו על מיומנויות
|
|