|
|
עמוד:87
מ ר כ י ב י ת ו כ נ י ת ה ל י מ ו ד י ם 87 3 . תחום רוחב — חינוך אזרחי-דמוקרטי ברוח ערכי מגילת העצמאות וברוח חוק החינוך הממלכתי המושג חינוך אזרחי נדון בהרחבה במחקר בעשורים האחרונים, בעיקר לנוכח צמיחתן של דמוקרטיות חדשות ולנוכח שינויים שהתרחשו בדמוקרטיות ותיקות בעידן של גלובליזציה, הגירה, פערים חברתיים ושינויים בתפיסת מדינות הלאום ( 2002 , . Cogan et . al ) . על רקע תמורות אלו עסוקים מקבלי החלטות, הוגים ומחנכים ברחבי העולם הדמוקרטי כבר כמה עשורים בניסיונות להגדיר את מטרות החינוך האזרחי- דמוקרטי ואת דרכי מימושו הרצויות בהקשרים חברתיים-פוליטיים שונים . כך למשל נכתבו מסמכי מדיניות ציבוריים מקיפים בנושא זה באנגליה ( Crick Report, see : Qualifications and Curriculum Authority, 1998 ) , בארה"ב ( 2011 , . NCSS, 1994 ; Gould et . al ) , באיחוד האירופי ( 2016 Council of Europe, ) ואף בישראל ( דוח קרמניצר, 1996 ) . בבסיס כלל הפרסומים הללו עומדת ההבנה כי החינוך האזרחי-דמוקרטי הוא אחד מתפקידיה המרכזיים של מערכת חינוך ציבורית, ולפיכך זהו אחד מיעדיה החשובים של תוכנית הלימודים ויש למצוא דרכים מעשיות ויעילות ליישמו . כיום ישנה הסכמה רחבה בין החוקרים וקובעי המדיניות בעולם כי ייעודו של חינוך אזרחי במשטר דמוקרטי הוא לקדם את ערכי היסוד המשותפים של בני החברה ( האזרחים ) ושל המשטר ( הקהילה המדינית ) . במדינות דמוקרטיות מתבלט הצורך לחנך את האזרחים והאזרחיות להבנה שאינם "נתינים" של משטר רודני, אלא אזרחים במדינה דמוקרטית מודרנית ומרובת מורכבויות — פוליטיות, חברתיות, דתיות, תרבותיות ועוד . משום כך עליהם לדעת כיצד להתמודד עם מורכבויות אלו בחייהם ) 1991 Galston, ( . על כן מערכות החינוך במדינות דמוקרטיות עוסקות בכינונו של חינוך אזרחי-דמוקרטי . כלומר, בחינוכו של דור צעיר של אנשים ונשים שיהפכו לאזרחי המדינה הדמוקרטית ויבטיחו בתפיסותיהם ובהתנהגותם את המשך קיומה של צורת משטר זו . בתוך כך עליהם לנהוג לפי ערכי הדמוקרטיה במרחב הציבורי וביחסיהם עם אזרחים אחרים ועם קהילות שונות במדינה . החינוך האזרחי נתפס ככזה שמעודד ומוביל תהליכים של סוציאליזציה פוליטית והפנמה של ערכים דמוקרטיים, כגון השתתפות ומעורבות, כיבוד זכויות האדם, שלטון החוק, סובלנות וחירות המחשבה והביקורת . בהקשר הישראלי מפורטים ערכים אלו במגילת העצמאות ובחוק החינוך הממלכתי ( 2000 ) . כך, בסעיף 2 ( א ( ( 2 ) של חוק החינוך הממלכתי נקבע כי על החינוך "להנחיל את העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל ואת ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק, לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת, וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני האדם ובין העמים" . מבחינה מעשית מתורגם החינוך האזרחי-דמוקרטי לשלושה ממדים מרכזיים : 1 . חינוך אזרחים ואזרחיות להיות שומרי חוק, בעלי תחושת שייכות ומחויבות לחברה, למדינה ולכללי המשחק הדמוקרטיים ; 2 . חינוך אזרחים ואזרחיות לביקורת וליכולת לנהל שיח פוליטי ; 3 . חינוך אזרחים ואזרחיות למעורבות, לשותפות ולאקטיביזם ( 2004 Westheimer & Kahne, ) . יש הרואים סתירה או מתח בין חלק מהממדים, ויש הרואים ביניהם הלימה והמשכיות . ככלל ניתן לציין כי ברוב מערכות החינוך במדינות דמוקרטיות, בכל בית ספר ולעיתים אף אצל כל מורה באות לידי ביטוי בצורה זו או אחרת כל המטרות, אך המינונים והדגשים משתנים .
|
|