|
|
עמוד:85
מ ר כ י ב י ת ו כ נ י ת ה ל י מ ו ד י ם 85 אדיר . הדרך העיקרית שבה ניתן לקלוט מידע, לעבד אותו ולשמר אותו בזיכרון היא על ידי קריאה וכתיבה על גבי נייר ועל גבי צג המחשב . יתרה מזו, דרך המלך להפיק מידע מן הטקסט ולקשר אותו עם טקסטים אחרים — כלומר, להבין אותו — היא דרך הקריאה והכתיבה . הקריאה והכתיבה הן שתי מיומנויות תשתית בכל דיסציפלינה מדעית ורוחנית, והן דרך המלך אל המיומנויות הדיגיטליות . אין דרך להתמודד על מקום בעולם המודרני, שבו הידע והמידע הם המטבע העובר לסוחר, ללא תפקוד אורייני ראוי בשפת האם, הכרוך ברמה גבוהה של כתיבה וקריאה בסוגות שונות ( 2015 Crossley et al . , 2011 ; PISA, ) . כדי להגיע לתפקוד גבוה בהבעה בכתב ובהבנת הנקרא יש להתחיל במלאכה בגיל צעיר : על הילדים והילדות לעסוק בקריאת טקסטים ובכתיבתם . בנושא זה, כמו באחרים, אין קיצורי דרך . אין דרך להגיע לרמות גבוהות של כתיבה וקריאה ללא כתיבה וקריאה מרובות, המתייחסות לטקסט כאל מקור מידע והנאה ולא כאל מבחן פסיכומטרי . במקביל לעבודה הנדרשת מן התלמידים, על המורים והמורות לעסוק בטקסטים שהילדים צריכים לקרוא — לקרוא אותם בעצמם, להתייחס לסוגות שלהם, להבין את מהותן של השאלות הנשאלות ולעמוד על טיבו של אוצר המילים המופיע בטקסט . השיח הכתוב מארח אוצר מילים ייחודי שאינו אופייני לשפה הדבורה, ונוסף על מילים חדשות שאפשר ללמוד ממנו, הוא גם מזמן משמעויות חדשות למילים מוכרות, שפה ציורית ומופשטת המקדמת חשיבה על השפה ומידע רב ומגוון שנלמד "על הדרך", תוך כדי קריאת הטקסט ( 2004 Perfetti, Landi & Oakhill, 2005 ; Ravid, ) . על פי המחקר החינוכי, טיפוח השיח הכתוב אינו יכול להישאר רק תחת אחריותם של המורים והמורות ללשון . תחומי הדעת הידועים כ - Writing across the curriculum, Writing in the disciplines, Writing - to - learn תופסים את האוריינות כאחריותם של כל המורים והמורות, ובמיוחד מורי המקצועות רבי המלל ( 2004 Ochsner, & Fowler, ) . גם לטיפוח השפה הדבורה יש מקום רב בתוכניות הלימודים . אומנם רכישת השפה מתפתחת באופן טבעי, אבל בבית הספר אנו מבקשים לרתום את השפה הדבורה כדי להוביל את עגלת החשיבה והלימוד — כלומר, כדי לתת לתלמידים כלים נוספים לחשיבה על חומר הלימוד, לארגונו ולהפנמתו . לכן, השפה הדבורה, כמו שיפור ההבעה בכתב, שייכת לכל המורים והמורות ולא בהכרח רק למורים ולמורות ללשון ( שורצולד, - 1995 1994 ) . תוכנית הלימודים צריכה להתמקד בדרכי ההתבטאות, בדיון ובהבעת הרעיונות בשיח רב-משתתפים . יש לטפח הרגלים של דיבור לפי תור, יוזמה להצגת רעיון חדש ופיתוחו בשיח, דיאלוג ורב-לוג בין המשתתפים, שאילת שאלות ורגולציה של תגובות מסודרות ומושכלות לאמירות של בני השיח המשתתפים . 6 . 2 . שפה ואוריינות — סיכום והמלצות מטרתנו להביא לכך שרכישת השפה הטבעית והתפתחות האוריינות הלשונית ילכו יד ביד . אם אכן מטרתנו תושג, בוגרי ובוגרות מערכת החינוך יהיו אורייניים מבחינה לשונית : בעלי שליטה אוטומטית בשפה אך גם מכירים את גווניה השונים ; משלבים בין האוֹפנוּת הדבורה לכתובה ובעלי יכולת לגייס משאבי שפה הולמים להתנהלות יום-יומית ולהבעת רעיונות מורכבים . הדרך לאוריינות הלשונית כרוכה בכריית נתונים מן השפה, ולכן יש חשיבות קריטית לכמות התשומה הכתובה ( והדבורה ) ולדרך שבה הן מוגשות לתלמידים ולתלמידות בהקשרים משמעותיים מגוונים . אין הצלחה בכתיבה ובקריאה ללא כתיבה וקריאה, שכן לא ייתכנו קיצורי דרך בהשתלטות על מערכת מורכבת כל כך הדורשת יצירה והנגשה של משאבי שפה . על מערכת החינוך להניח תשתית סדורה, ברורה, שיטתית ועשירה של שפת אם ואוריינות עברית או ערבית, ולהמשיך ולפתח אותה בהקשרים תקשורתיים כגון חזרה, הרחבה, הדהוד וקישור — לשם הנאה
|
|