|
|
עמוד:84
מ ר כ י ב י ת ו כ נ י ת ה ל י מ ו ד י ם 84 פיסוק ומילים, עוזרת לנו לחשוב על השפה בכלל . ילדות וילדים בכל גיל חושבים על השפה אבל בדרכים שונות : ככל שעולה הגיל ורמת האוריינות, מדברים על השפה בצורה מפורשת יותר, מפגינים יותר ידע על המערכות הלשוניות המרכיבות אותה, והידע נעשה מאורגן ונגיש יותר ( 1992 Karmiloff - Smith, ) . זהו העיסוק העיקרי בהוראת השפה הראשונה — העברית והערבית — כלשונות אֵם . מחד גיסא, החינוך הלשוני משתמש בשפה כמו כל תחומי ההוראה והלימוד ; מאידך גיסא, זוהי הדיסציפלינה היחידה שהשפה היא תחום ההוראה והלימוד שלה — כלומר, חושבים על השפה באמצעות השפה . מחקרים רבים על התפתחות כישורי השפה בשנות בית הספר מספקים עדויות להשפעתו של החינוך הלשוני על האוריינות הלשונית ( לדוגמה, 2011 Berman, 2008 ; Ravid & Levie, 2010 ; Schiff, Ravid & Levy - Shimon, ) . מטרתה של הוראת שפת האם לדובריה הילידיים היא הכרה פורמלית של השפה כתחום דעת וכן הוראה מפורשת של היבטים שונים של השפה . היא משתמשת במונחים לשוניים ומנגישה את תחום הלמידה הזה לתלמידים ולתלמידות בגילים שונים . על מערכת החינוך להכיר בכך שהשפה היא תחום דעת מופשט הרלוונטי ביותר לאדם, משום שהוא מאפשר לנו לתקשר בעל פה ובכתב . זהו תחום דעת ממש כמו כל תחומי הדעת האחרים, ולא יעלה על הדעת שלא ללמד וללמוד אותו, ממש כפי שלומדים היסטוריה, ספרות, מתמטיקה, פיזיקה או גאוגרפיה . התלמידים והתלמידות זכאים לחלוק איתנו, החוקרים והמורים, את ה - "state of the art" באשר לידע הבלשני הקיים על השפה . הוראת העברית במאה ה - 21 כוללת שאלות כמו : מהי השפה ? מה הם רכיביה ? לְמָה הם משמשים ? איך הם משרתים את התקשורת האנושית ? איך נלמדת השפה בקרב ילדים וילדות ובקרב בוגרים ובוגרות ? איך היא משתנה ? מה היא העברית או הערבית שבפינו ? כיצד הגיעה כל אחת מהן להיות מה שהן עכשיו ? מהם רכיביה הייחודיים ? אף שכולנו יודעים לדבר וכולנו משתמשים בשפה ככלי זמין בכל עת, איננו בעלי ידע שיטתי ומסודר על השפה, על רכיביה ועל המטרות שהיא משרתת . את הידע הזה צריך ללמד לאורך שנות בית הספר, כדי שנכיר את המנגנון המופלא הזה שעומד לרשותנו — במיוחד מן הזווית של שפות האם במדינת ישראל . כדי שהלימוד יהיה יעיל ומועיל, תוכניות הלימוד צריכות להיות מושתתות על עיקרון "הכלים השלובים" של התפתחות השפה הטבעית והאוריינות הלשונית . כלומר, ידע שנרכש במחקרים רבים בנושא סדר הרכישה של מבנים לשוניים, אוצר המילים ויכולות השיח בעברית ובערבית צריך לעמוד לרשות המורים והמורות ולרשות הכותבים והכותבות של התוכניות . על התוכניות לקחת בחשבון את ההתפתחות הקוגניטיבית והרגשית-חברתית של התלמידים והתלמידות, כדי שההסברים, ההוראה והמטלות יהיו מותאמים לגיל התלמידים והתלמידות ולתחומי העניין שלהם . ואולם, הכרת מילים ומבנים אורייניים שכבר אינם חלק מהתפתחות השפה הטבעית צריכה להיות גם היא מטרה בחינוך הלשוני . העברית החדשה שבפינו, המשתנה במהירות, מכילה יסודות עתיקים רבים שיש לנו אינטרס תרבותי לשמר, גם אם אינם חלק מלשון ימינו . בערבית הכתובה מילים רבות ומבנים תחביריים השונים מאוד מאלו שבשפה הדבורה . 5 . 2 . הבנת טקסטים והפקתם אם המטרה הראשונה של החינוך הלשוני היא הכרה פורמלית של השפה כתחום דעת ( כמצוין לעיל ) הרי שמטרתו השנייה והחשובה לא פחות היא להגיע לרמות גבוהות ואיכותיות של קריאה וכתיבה, של הבנת 7 אנו חיים בעולם רווי מידע, המתחדש וגדל בקצב הנקרא והנשמע וכן של יכולת ההתבטאות בכתב ובעל פה . 7 בדומה למטרות Language Arts בשפות ובתרבויות אחרות .
|
|